חוקי העבודה במדינת ישראל נועדו במהותם להבטיח יחסי עבודה תקינים וראויים, תוך שמירה על אמות מידה מוסריות ומקצועיות גבוהות. למרות זאת, מדובר בתחום מתפתח ומתחדש אשר רבות מהשאלות המשפטיות הצצות ועולות במסגרתו – נידונות בבתי הדין השונים ונקבעות כהלכות. חלק גדול מזכויות העובד הן זכויות קוגנטיות – כלומר זכויות שאינן ניתנות לויתור, זכויות שגם אם העובד מוותר עליהן בכתב – לויתור שלו אין כל תוקף משפטי.

פיטרו אתכם מהעבודה? כאן תוכלו לקרוא יותר על זכויותיכם

הליך פיטורים תקין

שימוע

פיצויי פיטורים

הסכם עבודה

מעסיק חייב למסור לעובד ולא יאוחר מ 30 יום מיום תחילת עבודתו, הודעה בכתב, המפרטת את תנאי העסקתו, זאת בהתאם להוראות חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה) התשס"ב 2002.
על ההודעה לכלול את תאריך תחילת עבודתו, התקופה אליה נשכר לעבודה, שכר, תוספות ונלווים, שעות העבודה, ימי המנוחה, וכל התשלומים הסוציאליים אותם מקבל העובד.

שכר מינימום לעובדים

חוק שכר מינימום התשמ"ז 1987 קובע את שכר המינימום שיש לשלם לעובד בגין עבודתו. ישנו שכר מינימום חודשי או שכר מינימום לעובדים לפי שעה. תכלית החוק עולה בקנה אחד עם חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הבא להבטיח קיום אנושי בסיסי לכל אחד מהפרטים בחברה. בבסיס החוק עומדת תכלית סוציאלית ברורה והרצון להגן על השכבות החלשות בחברה, ועל כן נקבעה בחוק סנקציה פלילית כלפי המעסיקים שיפרו אותו.

התנאים לקבלת שכר מינימום הם היות העובד בוגר ובן 18 שנים לפחות, ואם מדובר בשכר המינימום החודשי, היותו מועסק במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתו, אך לא מעל 186 שעות – מחויבת אף היא.

נסיעות

בהתאם להוראות צו ההרחבה החל במשק לעניין דמי נסיעות, עובד אשר זקוק לתחבורה ציבורית למעלה משלוש תחנות, זכאי לקבלת החזר נסיעות מהמעסיק. ההשתתפות המרבית של המעסיק בדמי הנסיעה עומדת כיום על מקסימום של 24.40 שקלים ליום עבודה, ומחיר זה יקבע על פי מספר הנסיעות להן יזדקק העובד בכדי להגיע למקום עבודתו, על פי תעריף מוזל בנסיעה בתחבורה הציבורית. כלומר, המעסיק ישלם את עלות הכרטיס החופשי – חודשי, או מקסימום של 24.40 שקלים במכפלת מספר ימי העבודה. עובד אשר מוסע על ידי המעסיק למקום עבודתו, לא זכאי לדמי נסיעה, ועובד אשר החסיר יום עבודה לא יקבל דמי נסיעה עבור אותו יום.

חשוב לדעת!!!

עובדים רבים מתגוררים במקומות המרוחקים ממקום עבודתם, ודמי הנסיעות שהם משלמים בפועל עולים על הקבוע בחוק. יש להדגיש כי המעסיק אינו חייב לשלם את עלות הנסיעות של העובד בפועל אלא עד לתקרה הקבועה בחוק המצוינת למעלה. בכל מצב אחר בו העובד משלם דמי נסיעות העולים על ההחזר הקבוע בחוק, הצדדים צריכים להגיע ביניהם להסכמה המעוגנת בהסכם העבודה לעניין גובה החזרי הנסיעות ואופי התשלום!

גם עובד שזכאי לדמי נסיעות, אך מגיע לעבודה ברכבו הפרטי זכאי לקבל את אותו ההחזר שהיה מקבל אילו היה נוסע בתחבורה ציבורית.

עובד המתגורר עד 500 מטר ממקום עבודתו – לא זכאי להחזרי נסיעה.

עובד שמועסק ביום עבודה מפוצל זכאי לקבל החזר בגין 4 נסיעות ביום!

הפסקות

במהלך יום עבודה של שש שעות לפחות, זכאי העובד למנוחה להפסקה ולארוחה של ¾ שעה לפחות, ובערבי חג, להפסקה של חצי שעה. במהלך ההפסקה, רשאי העובד לעזוב את מקום עבודתו, אלא אם כן נדרש אחרת על ידי המעסיק, ונוכחותו נדרשת בזמן ההפסקה. ההפסקה לא נכללת כשעת עבודה, אלא אם כן נדרש העובד להישאר במקום עבודתו בזמן ההפסקה.

הפסקות קצרות כמו הליכה לשירותים או התאווררות בפינת הקפה נחשבות כחלק מהעבודה, ואין למעסיק רשות להפחית משכר העובד בעקבותיהן. עובדים רשאים להפסקות תפילה בהתאם לאמונותיהם.

מועד תשלום שכר עבודה

מעסיק מחויב בתשלום שכר העובד על בסיס חודשי, בתום החודש עבורו משתלם שכרו של העובד, ולא יאוחר מהתשיעי לחודש שלאחריו.

תשלום מאוחר מהיום הנקוב – ישא ריבית הלנת שכר גבוהה כנקוב בחוק.

עובדים שעות נוספות?

עובד זכאי לתשלום עבור שעות נוספות בגין שעות עבודה מעל ל-186 שעות חודשיות. לאחר שינוי החוק לעניין כרטיס נוכחות – החובה מדוקדקת יותר וכוללת בחינה יומית של שעות העבודה כך:

עובדים חמישה ימים בשבוע – כל שעה מעל השעה התשיעית.

עובדים שישה ימים בשבוע – כל שעה מעל השעה השמינית.

אם העבודה היא עבודת לילה – כל שעה מעל השעה השביעית.

בנוסף לאחר התיקון לחוק – חובת ההוכחה במצב של עובד שטוען שביצע שעות נוספות חלה על המעביד – להוכיח שלא ביצע אותן, אחרת ישא בתשלום שדרש העובד!

דמי הבראה

עובד אשר עבד במקום והשלים שנת עבודה מלאה, זכאי לקבל דמי הבראה מהמעסיק.

תעריף ליום הבראה עומד כיום על סכום של 365 ₪ החל מיום 1.7.2011. (התעריף מתעדכן מעת לעת).

מספר ימי ההבראה לעובד הינם בהתאם לשנות הוותק במקום העבודה כמפורט להלן:

  • שנה ראשונה – 5 ימים.
  • שנה שנייה ושלישית – 6 ימים.
  • שנה רביעית עד העשירית – 7 ימים.
  • שנה אחת עשרה עד החמש עשרה – 8 ימים.
  • שנה שש עשרה עד התשע עשרה – 9 ימים.
  • שנה עשרים ואילך – 10 ימים.

חשוב לדעת – טיפים בנוגע לדמי הבראה:

לדוגמה:

עובד שעבד שנה וחצי בחצי משרה דמי ההבראה שלו יחושבו כך:

יקבל עבור השנה הראשונה דמי הבראה עבור יומיים וחצי 356 שקלים * 2.5 890 שקלים. (בשנה הראשונה לעובד בגין עבודה במשרה מלאה 5 ימי הבראה, פה תשולם שנה ראשונה בחצי משרה ולכן מגיעים מחצית מימי ההבראה הנקובים בחוק).

עבור מחצית השנה השנייה דמי הבראה עבור יום וחצי 356 שקלים ליום *1.5 = 534 שקלים. (השנה השניה מגיעים לעובד 6 ימי הבראה, חצי שנה מזכה ב-3 ימי הבראה, ובגלל שעבד חצי משרה מגיעים לו מחצית מימים אלו- 1.5 ימים).

מתי ואיך?

  • הזכות ניתנת באופן אוטומטי על ידי המעסיק.
  • מקובל כי תשלום דמי ההבראה יבוצע בתשלום שנתי יחיד במהלך הקיץ כתוספת לאחת מהמשכורות, אך ניתן לבצע זאת גם במועד אחר, או בתשלומים חודשיים, כל עוד התשלום השנתי הכולל אינו נופל מזה המגיע לעובד בהתאם להוראות צו ההרחבה.

כדאי לדעת!

  • דמי הבראה חייבים במס הכנסה, בדמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות, אולם אינם מהווים חלק מהשכר שיהיה שכר קובע לפיצויי פיטורים.
  • חופשה ללא תשלום אינה נספרת בותק לצורך תשלום דמי הבראה.
  • חופשת לידה נספרת בותק לצורך תשלום דמי הבראה.
  • במסגרת מקומות עבודה בהם חלים הסכמים קיבוציים והסדרים קיבוציים ניתנים דמי הבראה מוגדלים או מספר ימי הבראה מוגדלים- והכל בהתאם להוראות ההסכמים.
  • עובדי קבלן – אם נתחלפו הקבלנים והעובד נשאר לעבוד באותו מקום עבודה – זכויותיו נשמרות ברצף והוא זכאי לדמי הבראה, חופשה, וכו'…בהתאם לוותק הכולל מיום תחילת עבודתו!

תביעה לתשלום דמי הבראה שלא שולמו, מה תקופת ההתיישנות?

  • מי שעדיין עובד באותו מקום עבודה, יכול לתבוע תשלום דמי הבראה שלא שולמו עבור שבע השנים האחרונות
  • לאחר סיום עבודה, ניתן לתבוע פדיון דמי הבראה רק עבור השנתיים האחרונות לעבודה
  • את התביעה ניתן להגיש עד 7 שנים מיום הפסקת העבודה (תקופת ההתיישנות הרגילה לתביעה כספית)

פנסיה

צו ההרחבה לעניין הפנסיה החל במשק החל מיום 1.1.2008 קבוע על המעסיק חובת ביטוח עובדיו בקרן פנסיה או ביטוח מנהלים וזאת בכדי לקיים יחסי עבודה תקינים בהם עובדים לאחר שנים רבות של עבודה לא ייוותרו בעת הפרישה ללא יכולת להתקיים בכבוד.

החוק קובע כי אחוזי ההפרשה לקרן הפנסיה יהיו מדורגים עד שיגיעו למקסימום הקובע בחוק האפשרי על פי החוק.

להלן טבלה המפרטת את אחוזי ההפרשה שנקבעו בצו:

צו ההרחבה לעניין הפנסיה חל על כל המעסיקים במשק במגזר הפרטי והציבורי.

ישנם מגזרים בהם חלים הסכמים קיבוציים מרחיקי לכת ותשלומי הפנסיה הינם מראש באחוזים הגבוהים.

למידע נוסף בנוגע לדיני עבודה זכויות עובדים בישראל, מוזמנים להמשיך לגלוש באתר ולחפש את הנושא הרלונטי עבורכם.