החברה מסרה לעובד זימון לשימוע ומכתב פיטורים- רק בכדי "לתמוך בעובד" – ביה"ד קבע – מעסיק שנתן מכתב פיטורים על מנת לעזור לעובד ל"הונות" את המוסד לביטוח לאומי לצורך קבלת דמי אבטלה- ישא באחריות כאילו פיטר את העובד.

ביה"ד קבע במקרה הנ"ל כי מדובר בפיטורים מוסכמים, וכי ברור כי לא נערכה לעובד שום "שיחת שימוע" ומסמכי הזימון והפרוטוקול מתארים שיחות שלא התקיימו, אולם העובד עצמו נתן הסכמה לסיום העבודה ותביעתו נדחתה.

עובדים רבים שמתפטרים מבקשים מהמעסיק לקבל לידם מכתב פיטורים, למרות שהם אלו שמתפטרים, ומדוע? כדי לקבל דמי אבטלה מיידית ולא להמתין 90 ימים בהתאם לחוק.

חשוב להיות ערים לכך שנוהג זה חושף את המעסיק לתביעה משפטית, ועלול להסתיים בחיובו במימוש זכויות עובד מפוטר מכוח אותו מכתב פיטורים – פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת, ולעתים אף פיצויים בשל פיטורים שלא כדין מאחר שלא נערך שימוע.

נזכיר שבדצמבר 2018, קבע ביה"ד לעבודה כי מעסיק ישלם פיצויי פיטורים לעובדת, לאחר שמסר לה מכתב פיטורים על מנת לסייע לה לקבל דמי אבטלה מיידית. "המעסיק צריך היה לקחת בחשבון שמכתב זה לא רק יקל על העובדת לקבל דמי אבטלה, אלא גם מחייב אותו כמעסיק בתשלום פיצויי פיטורים", ציין אז בית הדין בהחלטתו.

באוקטובר 2019, התקבלה תביעתו של עובד בביה"ד האזורי לעבודה טענת לפיה פוטר ולא התפטר, לאחר דחיית טענת המעסיק לפיה מסר לעובד מכתב פיטורים רק כדי לעזור לו לקבל דמי אבטלה באופן מיידי, וכך חויב המעסיק לשלם לעובד פיצויי פיטורים, חלף הודעה מוקדמת וכן פיצויים בשל פיטורים שלא כדין.

[סע"ש 38594-08-17]

ביה"ד קבע כי במקרה הנוכחי מדובר במנהל מוסך שטען שלאחר למעלה מ-20 שנות עבודה, שכרו החודשי עמד על כ-18 אלף שקל, ולטענתו כאשר פנה את המעסיק וביקש העלאת בשכר בשל המאמצים הרבים שנדרשים ממנו בתפקיד לאור הגידול בהיקף העבודה. בתגובה,הוצע לו לצאת לחופשה למשך שבועיים עד שתיבדק בקשתו.

לטענת העובד, הוא פוטר ביום בהיר אחד בשיחה טלפונית, ללא שימוע וללא הודעה מוקדמת, לאחר סיום אותה "חופשה" אליה הוציאה אותו החברה.

העובד טען שהחברה הודיעה לו שכדי שתוכל לשלם לו פיצויי פיטורים, עליו לחתום על זימון לשימוע, פרוטוקול שימוע ומכתב פיטורים, ושהמכתבים שנשלחו אליו בדואר נשאו תאריכים רטרואקטיביים ופיקטיביים.

מתוך התחשבות

החברה טענה להגנתה שהעובד הוא שביקש לצאת לחופשה ממושכת מכיוון שרצה לבחון האם ימצא תעסוקה טובה יותר.

לאחר סיום אותה החופשה, הוצע לעובד , בשל צורך נקודתי, התבקש העובד להחליף מנהל סניף אחר לפרק זמן מוגבל, והעובד הסכים.

במהלך תקופת ההחלפה, הודיע העובד לחברה שהוא לא מעוניין לשוב לתפקיד כמנהל הסניף הקבוע בו עבד, אלא אם כן תינתן לו העלאה משמעותית בשכר- אחרת הוא מתפטר מתפקידו.

הנהלת החברה סירבה לבקשת העלאת השכר והעובד הודיע על התפטרותו וביקש לסיים את עבודתו תוך קבלת מכתב פיטורים ומלוא זכויותיו כעובד מפוטר – וכך היה.

המעסיק טען כי מסר לידי העובד את מסמכי סיום עבודה כדי להציגו כמפוטר מתוך התחשבות, ערכה עמו גמר חשבון, ושילמה לו הפרשי פיצויים מלאים, חופשה והבראה.

הכל נעשה בהסכמה

לאחר שבחן את העדויות שהובאו בפניו, פסק בית הדין שעלה מהן בבירור שהעובד התפטר בהסכמת החברה, ומועד ניתוק יחסי עובד-מעביד תואם עמו לאחר שבחר לצאת לחופשה ארוכה.

"שחיקתו של העובד, ועדותו כי ביקש להתקדם אך החברה דחתה את בקשותיו, כמו גם הודאתו כי ניצל את החופשה על מנת לחשוב לאן מועדות פניו מבחינה מקצועית – מתיישבות טוב יותר עם גרסת החברה לפיה היתה זו יוזמתו של העובד לסיים את העסקתו בחברה", הוסיף בית הדין.

בית הדין התרשם שאין מדובר בעובד מוחלש שמצא עצמו נאלץ לחתום על כל מסמך שהוצג לו כתנאי לקבלת זכויותיו, אלא במי שידע לעמוד על זכויותיו, ובת זוגו שבקיאה בדיני עבודה אישרה כל מסמך ומהלך שננקט מול החברה, והרימה קול צעקה כאשר דברים לא נעשו כדין.