קם כל בוקר והולך לעבודה באותו מקום? באותו תפקיד אבל מוציא חשבונית? – אז רגע, אתה עובד או לא? ומה זה אומר בכלל להיות עובד…

אנשים רבים קמים כל בוקר לעבודה ומגיעים למשרד ועובדים באותו המקום, באותו תפקיד או מתקדמים לתפקידים אחרים, ומגלים רק לאחר שנים רבות כי בעצם לא היו "עובדים". הכיצד?

יחסי עובד מעביד הינם הגדרה של סטטוס משפטי בראש ובראשונה, כמו ההגדרה של "נשואים" או "רווקים" ומכוח ההגדרה של הסטטוס – ל"עובד" מגיעות זכויות סוציאליות המעוגנות בחוקי המגן במדינת ישראל.

יחסי עובד מעביד מטילים על העובד חובות – דוגמת עמידה בשעות עבודה, החתמת כרטיס נוכחות, הצגת אישור מחלה בעת היעדרות עקב מחלה ועוד… ומאידך מקנות לו זכויות – לימי חופשה בתשלום, לדמי הבראה ועוד…

יחסי עבודה, עובד – מעביד, יכולים להיות יחסים אישיים במסגרתם חותם העובד על הסכם העסקה שהוא בעצם חוזה אישי, או יחסים קיבוציים בהם אדם מתקבל לעבודה בארגון גדול בו חל הסכם עבודה קיבוצי על כלל העובדים – לדוגמה – רשויות מקומיות.

תחום דיני עבודה זכויות עובדים מצוי בהתפתחות מתמדת בארץ, ובשנים האחרונות אנו עדים לשינויים קיצוניים מבחינת חקיקה ופסיקה המעגנות את זכויות העובד ומסדירות את יחסי העבודה, כך לדוגמה:

  • החובה לחתום הסכם עבודה תוך 30 יום מיום תחילת העבודה
  • חובת החתמת כרטיס נוכחות
  • אפשרות לאב לצאת לחופשת לידה

תחילת התהליך- ראיון עבודה!

עובד שעונה למודעת דרושים ומגיע לראיון עבודה – הרי שברוב המקרים צורת העסקתו תהיה של עובד שכיר, ושכרו ישולם בהתאם לתלוש שכר בהמחאה או בהעברה בנקאית. במסגרת זו זכאי אותו העובד לקבל את כל זכויותיו בהתאם לחוק, לחוזה העסקתו, או להסכם הקיבוצי שחל על אותו מקום עבודה.

ישנם מקומות עבודה בהם חלים צווי הרחבה ענפיים ובהם מסודרות זכויותיהם של העובדים באופן קיבוצי ולא פרטני. במסגרת עבודתו של אדם כשכיר, המעביד מדווח על העובד למוסד לביטוח לאומי ומפריש עבורו את הפרשות המעביד הנדרשות למס בריאות וביטוח לאומי, והעובד נושא בעלות ההפרשות למוסדות המיסוי ולביטוח לאומי בחלק העובד.

עובד שכיר – במקרים של אבטלה, לידה או תאונת עבודה – מכוסה על ידי המוסד לביטוח לאומי.

מה קורה כאשר בראיון העבודה או בדרישות המודעה נדרש האדם המציע את עצמו לתפקיד להוציא חשבוניות למקום העבודה – כלומר להיות בעל עסק עצמאי (בין אם המדובר בעוסק פטור, עוסק מורשה או חברה בע"מ)?

ישנו הבדל מהותי בין עובד לבין קבלן עצמאי, או ספק שירותים.

לדוגמה, עיתון יכול להעסיק כתב שיכתוב עבורו באופן קבוע ויהיה עובד של העיתון יקבל תלוש שכר ותנאים סוציאליים. במקרה כזה הכתב הינו "עובד". לעומת זאת עיתון יכול לקנות כתבה שנראית לו מכתב פרילנסר – ואז הוא בעצם קבלן עצמאי שנתן שירותים לעיתון, ותמורת אותה כתבה ישולם לו סכום מסוים והוא יוציא לעיתון חשבונית.

הבעיה מתחילה כאשר מעסיקים מנסים לתת לעובד סטטוס של קבלן עצמאי בכדי להתחמק מתשלום זכויות סוציאליות, כאשר בעצם במהות אותו "קבלן עצמאי" הוא עובד, ואם יערכו מבחנים מהותיים, יראו כי אותו אדם בפועל עובד בחברה, אך מטעמי ניסיון להתחמק מתשלומים – אינו מוגדר כך.

הסמכות להחליט אם "קבלן עצמאי" הוא אכן עובד, והוגדר כך בכדי להתחמק מתשלום זכויותיו ותו לא – מוקנית לבתי הדין האזוריים לעבודה ברחבי הארץ, בהתאם למקום בו התבצעה העבודה. בכדי להכריע בשאלה זו, פיתחו בתי הדין לעבודה מבחנים מהותיים שיכולים לבחון את היחסים בין הצדדים ולקבוע אם אכן אותו אדם היה עובד או רק סיפק שירותים חיצוניים לחברה.

ההכרעה בסטטוס של יחסי עובד מעביד, גוררת אחריה חיוב בתשלומים רבים ועל כן בוחן בית הדין בקפידה את מהות היחסים, תוך השוואה לעובדים אחרים באותה החברה.

פוטרת מהעבודה לאחר שנים רבות? האם מגיעים לך פיצויי פיטורים למרות שלאורך כל השנים לא קיבלת תלושי שכר אלא הוצאת חשבוניות?

בכדי לבדוק האם אכן מעמדך הינו כשל "עובד" מן המניין, יש להתייעץ עם עורך דין דיני עבודה אשר באמצעות תשאול מתאים יוכל לחזות מהו מצבך.

חשוב לדעת!!!
כאשר אדם שלא קיבל תלושי שכר לאורך השנים, אלא הוציא חשבוניות מבקש לתבוע את זכויותיו הסוציאליות מהמעביד עם סיום עבודתו, ראשית ידון בית הדין בשאלה האם הוא עובד? ולאחר ההכרעה בסוגיה זו יידונו זכויותיו!

מהי תקופת התיישנות בתביעה להכרה ביחסי עובד-מעביד?

במקרה של תביעה להכרה ביחסי עובד-מעביד, אם יפסוק בית הדין כי יחסים אלו התקיימו בין הצדדים לאורך שנות העבודה, ייפסקו לעובד כל זכויותיו מתחילת העבודה, מבלי להתחשב בתקופת ההתיישנות היות ומדובר בזכויות הנגזרות מפסק דין הצהרתי לעניין סטטוס!

אז איך בוחן בית הדין אם היית עובד או לא? מה צריך בכדי להוכיח יחסי עבודה?

  • מבחן ההשתלבות – במבחן זה תיבחן מעורבותו של התובע בחברה; כך למשל יבחן בית הדין עד כמה היה האדם משולב בעסק, איפה עבד פיסית? עד כמה היתה עבודתו באינטראקציה עם עובדים אחרים, עד כמה עבודתו היתה תחת מגבלת שעות העבודה של החברה, האם קיבל מתנות לחגים? האם היה לו תג שם של החברה? כרטיס נוכחות? רכב? פלאפון חברה וכו'… במבחן ההשתלבות יבחן בית הדין על מה התבססו יחסי השניים – האם על חוזה חתום או על סמך מאפיינים התנהגותיים? בין מי מתקיימים יחסים משפטיים בין 'אם במפורש' ובין 'אם בעקיפין'? מי יכול לפטר את מי? מי משלם את המשכורת?
  • מבחן השליטה והמרות – עד כמה היתה התובע כפוף למנהל מטעם החברה, קיבל ממנו הוראות, דיווח לו, ביקש ממנו לצאת לחופשה וכו'…
  • מבחן התלות ההדדית – עד כמה פיתוח העסק היה תלוי בעבודתו של התובע, ועד כמה היחסים בין הצדדים היו הדדים ונמשכו על פני ציר זמן ולא חד פעמיים… כך למשל ברור כי קבלן שיפוצים המשפץ משרדים אינו עובד שכן הוא סיפק שירות למטרה אחת בלבד ועל ציר זמן מוגדר…

במסגרת בחינת שאלת קיומם של יחסי עובד-מעביד בין הצדדים, יבחן בית הדין את התמורה שקיבל אותו אדם בגין השירות שסיפק. כך למשל אם שיננית קיבלה תמורה של 300 שקלים לטיפול של שעה כאשר שינניות שכירות באותו המקום מקבלות 40 שקלים לשעה – גם אם ייקבעו יחסי עבודה בין הצדדים, יקזז בית הדין את הסכומים הגבוהים שקיבלה ביחס לשכירות באותו מקום ולא בטוח שבמקרה זה יפסקו לטובתה כספים.

זה המקום לציין כי בין אותם "קבלנים עצמאיים" ישנם מבנים שונים של התקשרות ועל מנת להגדיר במדויק את אופן ההתקשרות בין הצדדים יש לפנות לעו"ד מומחה בתחום דיני העבודה לקביעת המצב המשפטי והערכת מצב ריאלית לתביעה מסוג זה, ישנם יחסים של "משתתף עצמאי", 'התנדבות', 'העסקה באמצעות חברת כוח אדם', 'עבודה בקבלנות' ועוד…

ברמה המשפטית, חלה חשיבות גבוהה להגדרת היחסים בין השניים – עובד ומעביד, וזאת כיוון שההגנות אשר ניתנות הן בעיקרן לעובד בלבד!

חברות כוח אדם או החברה עצמה – מי המעסיק?

שוק העבודה בישראל קיבל בשנים האחרונות צורות העסקה שונות נוכח התפתחותן של חברות כוח אדם רבות המציעות עובדים לחברות שונות. מדובר בהתפתחות חיובית מבחינת שוק העבודה אך כזו שאינה תמיד משרתת את האינטרסים של העובדים ולא תמיד מגינה על זכויותיהם! נדגיש כי מדובר בחברות שאמורות לספק כוח אדם לחברות – מילוי מקום למען פרויקט מסוים קצוב בזמן, במקרים של עובד חולה, במקרה של חופשת לידה, פיטורין בהריון ועוד… בנוסף, מדובר לעיתים בחברות גדולות שזוכות במכרזי אבטחה, שמירה וניקיון ואשר בפועל מספקות פרנסה לאלפי משפחות, פרנסה שאולי היה קשה לאותם עובדים למצוא לבדם … נראה פתרון טוב לא?

אז זהו, שלהתפתחות חיובית זו נוצרה תגובת שרשרת שלילית – התפתחותו של תחום זה יצרה בעייתיות בדפוסי העסקה, שכן מעסיקים גדולים מנצלים את שירותי כוח האדם הזולים והלא קבועים ומעסיקים עובדים לאורך שנים – מבלי שיישאו בעלויות של עובד קבוע ובעל וותק – ובכך נוצר ניצול לרעה של עובדים במסווה של העסקה דרך חברות כוח אדם! בנוסף לכך, תחומים שלמים נשלטים היום באמצעות חברות כוח אדם, שהן בהם מועסקים כל העובדים בעצם בחברת כוח אדם המציבה אותם לעבודות שמירה, ניקיון ואבטחה באתרים שונים.

מתי יקבע בית הדין כי אתה בעצם עובד של החברה ולא של כוח האדם?

המבחן החשוב ביותר בקביעת הקשר אל המעביד עצמו בחברה בה הוצב העובד, ובכדי שהעובד יוכר כעובד של החברה ולא של כוח האדם הינו המידה בה העובד עצמו נחשב לחלק מהארגון ולא כעובד חיצוני – כלומר – האם החליף משמרות עם עובדים שהם עובדי החברה ולא כ"א, האם קיבל תלושי שי לחג, הוזמן להרמת כוסית ולאירועי החברה, עבד באותו מקום ובאותו תפקיד שביצעו גם עובדי החברה עצמם ולא עובדי כ"א.

כך לדוגמה – אלמנט חשוב בקביעת יחסי עובד מעביד במקרה של העסקה דרך חברת כוח אדם הינה המידה בה נחשב העובד בארגון כחלק ממנו על ידי המעביד. אלמנט זה בוחן את רמת ההשתלבות בחברה כך שגם משך הקשר, יציבותו ורציפותו מלמדים על אופי היחסים ששררו בין השניים. קיימים גם סממנים נוספים המלמדים אותנו על יחסי עובד מעביד – כך המבחן המעורב כולל התייחסות לתנאים משתנים בחיים ומאפשר פתרון גמיש.

לסיכום, נציין כי מדובר בתביעה להכרת סטטוס אשר מבוססת על פסיקה בלבד, מבחנים שמתפתחים לעיתים במסגרת פסקי דין, תחום דינמי ו"נושם" אשר דורש ייעוץ משפטי מקצועי בכדי לבסס עילת תביעה זו. זהו תחום אפור אשר מכלול הנסיבות והעדויות הקטנות יכולות להוביל לתשלומי סכומים גבוהים במיוחד במקרה ויכיר בית הדין בסטטוס זה!

עובד שנים באותו מקום ובאותו התפקיד ומוציא חשבוניות? כדאי שתקבל ייעוץ בעניין זה! משרדנו מטפל בתביעות רבות להכרה ביחסי עובד מעביד מול הארגונים הגדולים במשק.

 

  • סיום יחסי עובד מעביד

    אם אתה הולך לעבודה ומקבל תשלום אתה מניח שאתה עובד נכון? לפעמים זה לא המצב!

    האם קיימים יחסי עובד מעביד בין שני צדדים כאשר התשלום ניתן תחת חשבונית ולא בתלוש שכר?

    לשם קבלת זכויות עובד יצטרך בית הין לקבוע את מהות היחסים בין הצדדים ולשם כך נקבעו בפסיקה מבחנים רבים החל ממבחן הקשר האישי בין הצדדים, דרך מבחן הפיקוח (שכן ברור כי על עובד מפקח המעביד, תישאל השאלה האם עליך שקיבלת שכר בחשבונית פיקחו?), מקום ושעות העבודה, אופן קבלת התשלום, גובה התשלומים לעומת עובדים שכירים ועד ההסכמה או אי ההסכמה לגבי אופן התשלום וההעסקה – מבחנים אלו הם שמגדירים האם יש או אין יחסי עובד מעביד בין הצדדים.

    יש לזכור כי אדם שקיבל משך שנים את התשלום בגין עבודתו בחשבונית ולא בתלוש שכר היה מבחינת חוקי המיסוי של מדינת ישראל "עצמאי", אולם אם יחליט בית הדין כי התשלום שקיבל אינו גבוה מספיק וכי עובדים שמעמדו היו משתכרים יותר – ועקב הסכמתו לקבל תשלום בחשבונית נפגעו זכויותיו הסוציאליות והמעביד "התעשר" על חשבונו (כי קיבל עובד זול יותר מעובד שעבד בתלוש שכר) – אזי יכול בית הדין לפסוק לעובד כזה תשלומים גבוהים ביותר!

    למידע נוסף על תחום זה, יש לפנות אל משרדנו בכדי שנוכל לבחון האם יש יחסי עובד מעביד ולפי פרטי המקרה הספציפי שלך לבדוק האם זכויותיך קופחו!

  • המבחנים לקביעת יחסי עובד מעביד

    בתי הדין ברחבי הארץ קבעו מספר מבחנים שמי שעומד בהם ייחשב כעובד גם אם קיבל תשלום תחת חשבונית ולא בתלוש שכר.

    אלו המבחנים:

    • מבחן ההשתלבות
    • מבחן הפיקוח והשליטה
    • מבחן הציוד
    • מבחן הביצוע האישי
    • מקום ומסגרת שעות העבודה
    • אופן התשלום
    • אופן הרישום במוסד לביטוח לאומי
    • ועוד.
    • בכדי לקבלת זכויות של עובד – חופשה, מחלה, פנסיה, קרן השתלמות, פיצויי פיטורים ועוד – מי שקיבל שכר בחשבונית יצטרך להוכיח שהוא עומד במבחנים אלו ואז יוגדר כעובד!
  • יחסי עובד מעביד קבלן משנה

    עובדים תחת חשבונית? מעוניינים לבדוק האם קופחו הזכויות שלכם לעומת עובד שכיר באותה עבודה ובאותו מקום? מעוניינים להגדיר מחדש את יחסי העבודה שלכם עם המעסיק? ישנן אפשרויות שונות לעשות זאת, משרדנו עומד לשירותכם לסיוע בסוגיות אלו ואחרות לפגישת ייעוץ ראשונית ללא תשלום.