תקופת ניסיון בעבודה היא הסדר שמקורו בחוזה עבודה, בהסכם קיבוצי או בחוק. אורכה של תקופת הניסיון נקבע בהסכם או בחוזה ועל פיהם היא ניתנת לעיתים להארכה או לקיצור.
העובד והמעביד רשאים להסכים על הארכה, אף אם נקבע בהסכם קיבוצי שבתום התקופה תוענק לעובד "קביעות" שכן דבר זה יכול להיות לטובת העובד, משום שבא במקום פיטורים.
קיצור התקופה הוא היוצא מן הכלל, ויש לבחון באמות מידה מחמירות את תום ליבו של המחליט על אי מתן קביעות בתום תקופת הניסיון הרגילה לעומת זו שבתקופת הניסיון המקורית.
עובד שהתקבל לעבודה לתקופת ניסיון ומן ההסכם אינו עולה שהתקופה קצובה, הרי חופשיים הצדדים לקיים את הקשר במשך כל התקופה, או להתירו לפני סיום התקופה.
אף בהתקשרות לתקופה קצובה רשאי המעביד להתנות עם מי שקבלו לעבודה, כי חלק מאותה תקופה תהא "תקופת ניסיון" במהלכה רשאי המעביד להביא את יחסי העבודה לידי גמר בכל עת לפני תום תקופת הניסיון.
אף שההסכם בין הצדדים קובע כי בתקופת הניסיון רשאית ההנהלה לפטר את העובד בלי מתן סיבה, חייב המעסיק לפעול באותם פיטורים בתום לב בתקופת הניסיון. די בספק סביר בתום לב, לאי התאמתו של העובד לתפקידו.
הודעת הפיטורים לעובד בתקופת ניסיון, אף אם היא ניתנה סמוך לסיום תקופת הניסיון, תקפה, והעובד עשוי להמשיך לעבוד מעבר לתקופת הניסיון אם תקופת ההודעה המוקדמת גולשת מעבר לתקופת הניסיון.
הכלל הוא שעובד בתקופת ניסיון, שתמה תקופת ניסיונו, אינו הופך לקבוע מעצם העובדה שתמה תקופת הניסיון, מכוח השתק, אלא אם כן נקבע אחרת בהוראה חוזית מכוח הסכם קיבוצי או אישי או תנאי הנובע מההסדר הקיבוצי.