בע"ע 127/10, בש"א 135/10 נאמן ייעוץ והכוונה לגיל הזהב בע"מ נ' אדווה צפון בנימין – קבע בית הדין כי רק בהתקיימם של חריגים המתחייבים מאופי או מהות המשרה מוטלת על המועמדת חובת גילוי בדבר הריונה.

עובדות המקרה:

הגב' אדווה בנימין (התובעת) הועסקה בחברה העוסקת בייעוץ והכוונה לגיל הזהב ובהשמת עובדים סיעודיים זרים (להלן – הנתבעת), בתפקיד של רכזת השמה ושיווק.

אדווה עבדה כחודש וחצי בחברה מיום 12.2.2006 עד 31.3.2006.

מס' ימים לאחר שהודיעה אדווה על הריונה פוטרה מהחברה.

החברה טענה כי אדווה התנהגה בחוסר תום לב כיוון שבעת המו"מ לקבלתה לעבודה היא ידעה על הריונה ולא סיפרה להם. החברה טענה כי לסיבת פיטוריה של אדווה לא היה שום קשר להריונה אלא עקב ליקויים בתפקודה בחברה ואובדן אמון.

בעקבות פיטוריה, הגישה הגב' אדווה את תביעתה לבית הדין האזורי לעבודה.

הכרעת בית הדין האזורי לעבודה:

בית הדין קיבל את תביעתה של אדווה במלואה ופסק כי פוטרה בשל הריונה.

בית הדין פסק כי לא מוטלת על התובעת לעדכן את הנתבעת בדבר הריונה ממס' טעמים:

  1. היעדר רלוונטיות.
  2. אין שום קשר בין ההשלכות הכלכליות של העסקת אישה בהריון כדי להטיל חובת גילוי.
  3. גילוי הריון בשלבי המו"מ יפגע בעיקרון השוויון.
  4. פגיעה בפרטיותה של העובדת.

בית הדין חייב את הנתבעת לפצות את העובדת בגין: הפסד שכר מיום פיטוריה עד מועד הלידה, הפרשי דמי לידה, הפסד שכר מתום 75 ימים מתום חופשת הלידה בסך של 58,142 ש"ח ופיצוי בגין נזק לא ממוני לרבות עגמת נפש בסך 50,000 ש"ח וכן שכ"ט עו"ד בסך 15,000 ש"ח.

מכאן ערעורה של הנתבעת לבית הדין הארצי לעבודה

  • הכרעת בית הדין הארצי לעבודה:

    1. נדחית טענת החברה כי חוק שוויון הזדמנויות אינו חל על מקרה זה.
    2. כאשר בוחנים האם היה על העובדת לגלות על הריונה, המבחן שיש ליישם הוא מידת הרלוונטיות למשרה, אך רק בהתקיימם של מקרים חריגים מאופייה או מהותה של המשרה ישנה חובת גילוי. החובה תקום רק כאשר הריון יכול להוות לעובדת מגבלה פיזית לביצוע העבודה.
    3. במקרה זה אין כלל רלוונטיות בין ההריון למשרה המוצעת, ולכן אדווה לא הייתה חייבת לגלות לחברה על הריונה במהלך המו"מ, ואין בהתנהגותה חוסר תום לב.
    4. הרחבת חובת הגילוי גם אם הדבר אינו מחייב מאופי המשרה ומהותה עלולה לגרום לכך שנשים בהריון לא יתקבלו לעבודה בגין חששם של המעסיקים לשאת בעלויות הכרוכות.
    5. סיבת פיטוריה של אדווה נבעו אך ורק בשל הפליה בשל הריונה.

בית הדין הארצי הפחית את סכום הפיצוי של הנזק הלא ממוני ל- 20,000 ש"ח כיוון:

  1. בתקופה הרלוונטית לעבודתה של אדווה בחברה ולקבלת ההחלטה על פיטוריה, טרם נידונה בפסיקה חובת הגילוי של המועמדת לעבודה בדבר הריונה.
  2. משמדובר בנורמה חדשה – ומשלא ידע המעסיק על כך יש להקל עליו.
  3. מדובר במעסיק שהינו חברה קטנה וסכום גבוה עלול לגרום לנטל כלכלי.
  4. התובעת עבדה רק חודש וחצי בנתבעת.

חשוב לציין כי הפיטורים אכן בוצעו שלא כדין ומחמת הריון.

סוף הדבר – הערעור של החברה התקבל חלקית.