יו"ר ועד עובדים באחד מבתי החולים הגדולים בארץ אשר נהג לפנות בגסות ובהערות מיניות אל עובדת – ישלם פיצוי בגין התנהלותו למרות שבית הדין דחה את הטענות לעניין "נגיעות" אסורות כטענת העובדת.
על פרטי הצדדים הוטל חיסיון ועל כן המקרה מתואר מבלי לאזכר פרטי הצדדים או מיקום האירועים.
עובדות המקרה:
העובדת הועסקה בבית החולים במטבח וטענה כי מנהל האחזקה של בית החולים, אשר היה גם יו"ר ועד העובדים הטריד אותה מינית משך כשנתיים.
העובדת פירטה כי מדובר בהתבטאויות והערות גסות ובעלות אופי מיני, אשר הובילו להתדרדרות שבסופה נכפה עליה מגע מיני ללא הסכמתה ובניגוד לרצונה – כולל נגיעות בחזה וטפיחות על הישבן.
העובדת הגישה תלונה על הטרדה מינית בבית החולים עצמו בפני קצין הבטחון, תלונה שלעמדתה גררה התנכלויות נוספות וחמורות אף יותר. תלונתה אף הגיעה אל הממונה על הטיפול בהטרדה מינית בבית החולים והתקיים בין הצדדים הליך משמעתי אשר הוביל לפיטוריו של יו"ר ועד העובדים מעבודתו בבית החולים.
העובדת תבעה בגין אותה הטרדה ובגין טיפולו הכושל של בית החולים כמעביד בעניין זה.
טענותיו של הנתבע, יו"ר ועד העובדים, העלו שאלות נוקבות שכן לעמדתו כל מקור תלונותיה של העובדת הינו סכסוך אישי ותביעתה אינה אלא נקמה.
החלטת בית הדין האזורי לעבודה:
נדחו טענות העובדת לעניין נגיעות אסורות ומגע מיני שלא בהסכמתה, שכן במסגרת העדויות בבית הדין נתגלו סתירות רבות ומהותיות בעדותה של התובעת.
בית הדין קבע כי אכן מניעיה של התובעת היו בין היתר נקמה בשל העובדה כי הנתבע היה ביחסי חברות עם עובד אחר עמו היתה התובעת מסוכסכת.
למרות זאת קבע בית הדין לעבודה כי מנהגו של יו"ר ועד העובדים לדבר בגסות בהערות מיניות אל עובדות, תוך השפלתן ורמיזות מיניות – מצביעה על נורמת התנהגות בלתי ראויה ופגיעה בסטנדרטים של יחסי עבודה תקינים.
לעמדת בית הדין לעבודה התבטאויות אלו יוצרות עוינות בסביבת העבודה ותחושה לא נעימה אשר בסופו של יום מובילה לפגיעה בשוויון בין המינים מבחינה תעסוקתית.
תופעות אלו יש למגר מן השורש – ולעקור כל התייחסות אל נשים במקום העבודה כאובייקט מיני, כלומר הפיצוי שהושת על יו"ר ועד העובדים אינו דווקא בקשר עם פגיעתו בתובעת אלא בשל התנהלותו הכללית בעבודה שמובילה לפגיעה בערך הכללי של שוויון הזדמנויות בעבודה.
הנתבע חויב לשלם לתובעת פיצוי בגין נזק לא ממני בסך של 30,000 שקלים.
התובעת חויבה לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך 3,000 שקלים בשל דחיית כל טענותיה לעניין ההטרדה המינית עצמה וטיפולו הכושל של בית החולים בעניין.