בתע"א 5645-09 פלוני נ' אלמוני נפסק כי עובד שפוטר בשל היותו נשא HIV יקבל פיצוי של כ- 42 אלף ש"ח.
עובדות המקרה:
במהלך חודש אוגוסט 2008, חיפש התובע עבודה כסוכן נסיעות.
ביום 1.9.08, התקשרה הנתבעת שהינה חברת תיירות אל התובע ותיאמה עימו ראיון עבודה ל- 3.9.08.
בראיון העבודה, הציג התובע את ניסיונו המקצועי וכישוריו, והנתבעת הציגה את תנאי עבודתה.
בתום הראיון, סוכם עם התובע על מועד תחילת עבודתו.
עוד סוכם על תחילת עבודתו של התובע בהקדם וזאת לא לבקשת התובע אלא בגלל דחיפותה של הנתבעת בכוח אדם.
עוד באותו היום, הודיע התובע במקום עבודתו הקודם על התפטרותו וסיכם עם מנהלת הנתבעת טלפונית כי יתחיל בעבודתו ביום 7.9.08.
לאחר הסיכום הטלפוני וממש בסמוך אליו, נודע למנהלת הנתבעת כי התובע הינו נשא HIV.
ביום א' 7.9.08, הגיע התובע לעבודתו כמתוכנן. באותו היום נשאל ע"י מנהלת הנתבעת על עבודתו הקודמת בוועד למלחמה באיידס, בתגובה סיפר לה התובע כי הוא נשא HIV מזה 20 שנה, בנוסף הדגיש התובע כי אין זה בבחינת סכנה לעובדים אחרים וכי אין כלל מקום לדאגה מהדבקה בנגיף במקום העבודה.
לאחר השיחה עם מנהלת הנתבעת, הוחתם התובע על טופס 101, החל ללמוד את הנדרש לצורך עבודה בנתבעת, נפגש עם שאר עובדי הסניף והחל לתרגל את החומר הנלמד.
ביום למחרת, ה- 8.9.08, נמסר לתובע על פיטוריו. הנתבעת טענה כי עובדת לשעבר של הסניף תבעה את הסניף על פיטוריה ובית המשפט קבע כי היא תשוב לעבוד בחברה. בנוסף, הוצע לתובע תפקיד אחר, אך כיוון שהתפקיד זוטר ופקידותי ואינו הולם את כישוריו, נאלץ לסרב.
התובע הגיש תביעה לבית הדין בטענה כי פוטר מחמת הפלייתו בשל מחלה למרות שאין לה כל השפעה על יכולתו בעבודה. עוד טען כי נפגע מתגובת הנתבעת על מחלתו וכי התפטר מעבודתו הקודמת משום שהתקבל לחדשה ומצא חלופית רק לאחר 3 חודשים.
הנתבעת הודתה כי הציגה סיבת פיטורים שקרית, וטענה כי רק לאחר שהתקבל התובע לעבודה נודע כי לא היה תקן למשרתו ובנוסף עוד טענה הנתבעת כי הוצעה לתובע משרה חלופית והוא זה שסירב וסיים את יחסי העבודה.
תביעתו של התובע התקבלה.
החלטות:
- בהתחשב בהתנהלות התמוהה של הנתבעת – אשר קיבלה את התובע לתפקיד שהוגדר על ידה כנחוץ ודחוף ולמחרת אותו יום, וסמוך מאוד לאחר קבלת המידע בדבר היותו נשא HIV – הביאה לפיטוריו המידיים, אנו סבורים כי הנטל הועבר אליה, לשכנע כי אכן הייתה הצדקה עניינית שאינה קשורה למצבו הבריאותי של התובע, להפסיק את העסקתו ביום 8.9.08.
- כיוון שהנתבעת לא עמדה בנטל להוכיח סיבה עניינית כלשהי לפיטוריו של התובע ביום השני לעבודתו – אנו קובעים כי התובע פוטר, כטענתו בשל דעות קדומות הקשורות להיותו נשא HIV.
- עוד נקבע כי משחשו בנתבעת אי נעימות כלפי התובע נוכח סיום העסקתו, ובנוסף חששו מההשלכות המשפטיות של צעדם, ניסו לגרום לכך שהתובע ייקלט בתפקיד אחר. עוד בנוסף נקבע, כי התובע לא הועבר לתפקיד אחר כטענת הנתבעת אלא פוטר מעבודתו במסגרתה ולא היה מחויב להיענות להצעת העבודה החלופית.
- הפלייתו של התובע לרעה בשל היותו נשא HIV – שבאה לידי ביטוי מעצם פיטוריו סמוך לאחר קבלתו לעבודה, ללא כל טעם ענייני או צידוק סביר אלא רק מחמת סטריאוטיפים ודעות קדומות הנלווים למצבו הרפואי – מהווה הפרה בוטה של עיקרון השוויון הכללי, אשר חל במקביל לחוק השוויון.
- עוד נקבע כי התנהלותה של הנתבעת בעניינו של התובע – תוך פיטוריו לאלתר ביום עבודתו השני, ללא סיבה עניינית מספקת ותוך מסירת סיבה כוזבת – מהווה התנהגות בחוסר תום לב מובהק.
- הסעד הראוי – התובע הצהיר כי מצא עבודה אחרת רק לאחר 3 חודשים ונגרם לו לפיכך נזק ממון בסך 12,600 ש"ח. בנוסף יש לקחת בחשבון את עוגמת הנפש הממשית שנגרמה לתובע אשר עזב עבודה אחרת לצורך הגשמת חלומו לעבוד כסוכן נסיעות, ומצא עצמו מפוטר לאחר יום עבודה אחד בלבד, ואת הפגיעה הקשה בכבודו כאדם ולכן נפסק 30,000 ש"ח, כמו כן נפסק לתובע שכר טרחת עו"ד בסך של 8,750 ש"ח.