בס"ק 14755-02-12 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' מ"י – המכון למחקר ביולוגי בישראל – הייתה בקשה לקבלת צו עשה שיורה על המכון למחקר ביולוגי בישראל לנהל פנקס שכר שיכלול את מס' ימי המחלה שנוצלו בתקופת התשלום ויתרת תקופת המחלה הצבורה.
במקרה הנ"ל, המשיבה (מ"י) מפירה את חוק הגנת השכר התשל"ח 1958 בכך שלא קיימה את הוראותיו של החוק ע"י כך שלא פירטה את ימי המחלה של עובדיה וכלל לא ניהלה פנקס שכר.
המשיבה טוענת כי מסיבות טכניות קשה לה לקיים את החוק, ומלינה על העמידה העיקשת על הוראותיו.
בית הדין בהכרעתו בודק האם ניתן לפטור מעסיק מקיום הוראות החוק, האם מ"י כמעסיקה פטורה מקיום החוק, האם נהוג לנהוג בה בדרך שונה, והאם יש כדי לדחות מועד תחולה של החוק למעסיק ספציפי.
בתחילת חודש פברואר 2009, נכנס לתוקפו תיקון 24 לחוק הגנת השכר, שבין היתר הסדיר את חובת המעסיק לנהל פנקס שכר ואת חובתו לתת תלוש שכר מפורט לעובד הכולל, פירוט מס' ימי המחלה שנוצלו בתקופת התשלום ויתרת תקופת המחלה הצבורה. תכלית החוק: בהירות ושקיפות בנוגע לתנאי השכר של העובד והבטחתן של זכויות אלה.
המשיבה מפרה את הוראות החוק ועצם התנהגותה מהווה הפרה בוטה ביודעין ובאופן עקבי ומתמשך.
המשיבה חולקת על כך שצריכה להחיל את הוראות החוק באופן מיידי ועוד טוענת כי עליה לקבל פטור מקיום הוראות החוק וכמו כן מסבירה מדוע קשה לה מסיבות טכניות לקיים את החוק.
מנגד הסתדרות העובדים טוענת כי יש לדחות את תירוציה השונים של המשיבה להשתחרר מחובותיה לפי חוק הגנת השכר.
תיקון 24 לחוק הגנת השכר – אינו פוטר את המדינה מקיום הוראותיו ובכל מקרה כל התירוצים של המשיבה להפרת חוק הגנת השכר, אינם יכולים להועיל לה לאחר שהתיקון לחוק הגנת השכר נחקק בחודש יולי 2008 וניתנה למעסיקים תקופת הסתגלות ארוכה של כ- 7 חודשים להיערך לקיום הוראות התיקון. למרות זאת, גם היום המשיבה נוקטת בגישתה המזלזלת ולטענתה תוכל להשלים את הטיפול רק ב- 2013.
המשיבה מודה כי אינה מקיימת את הוראות החוק וכי העובדים אינם יכולים לקבל מידע שוטף אודות מאזן ימי המחלה וכי מידע זה אינו נגיש.
פירוט רכיבים בתלושי השכר של העובד הינה זכות מהותית. כמו כן, מדובר במדינה שהיא זאת שחוקקה את החוק והיא שונה משאר המעסיקים לכן צריכה לשמש דוגמא ומופת ומכל האמור מדובר בזלזול חמור ביותר.
סעיף 33 לחוק הגנת השכר – ע"פ הוראת החוק שהמדינה חוקקה בעצמה דינה כדין כל מעביד אחר, ולכן יש לנהוג כלפי המדינה כפי שנוהגים כלפי כל מעביד ואין לתת לה כל הנחה במילוי הוראותיו של החוק.
נקבע בחוק הגנת השכר כי לבית הדין לעבודה סמכות לפסוק לטובת עובד ללא הוכחת נזק על אי מתן תלוש שכר ביודעין או על אי פירוט הפרטים שחייבים לכלול בו, ביודעין, על סך של 5,000 ש"ח לגבי כל תלוש.
על פי סעיף 26 (א) (ב) 2 לחוק הגנת השכר אם הוכח כי מעביד ביצע הפרה כאמור בסעיף 26 (א) (ב) 1 בשני חודשים לפחות בתקופה של 24 חודשים כמו בעניינו – חזקה היא כי המעביד ביצע את ההפרה ביודעין, אלא אם הוכיח המעביד אחרת.
עולה מפורשות כי המשיבה מודה בהפרות למשך תקופה העולה על 24 חודשים וכי גם אין בכוונתה לתקן את ההפרה בתקופה הקרובה לפני 2013.
המשיבה הפרה במשך תקופה ארוכה ובמודע את הוראותיו של החוק ובנוסף מצהירה כי תקיים את תוכניתה לפירוט תקופת ימי המחלה לא לפי הוראות החוק, אלא לפי תוכניתה, ועל כן בית הדין הנכבד צריך ואף ראוי לתת למדינה פיצוי עונשי כמתבקש על מנת להרתיע ולגרום לה לחדול מלהפר את הוראותיו של החוק, ולתת למשיבה להבין שהיא אינה שונה משום מעסיק אחר ועצם זה שהיא זאת שחוקקה את החוק אמור לשמש דוגמא. ומכל האמור יש לדחות את טענותיה של המשיבה ועל בית הדין הנכבד לפסוק סעדים לטובת המבקשת ולעובדי המשיבה.
בית הדין פסק כי על המכון לנהל פנקס שכר שיכלול את מספר ימי המחלה שנוצלו לגבי כל אחד מהעובדים ואת יתרת ימי המחלה שצברו.
בית הדין פסק החזר הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד על סך 10,000 ש"ח.