תביעת מעסיק על הלנת שכר – כל המידע

מהי תביעת מעסיק על הלנת שכר ומתי תדע שבאמת יש לך סיבה להגיש תביעה כזו? איזה עיכוב ייחשב הלנת שכר וכמה ריבית או פיצוי מגיע לך?כל המידע במאמר שלפניך.

המונח הלנת שכר בא לידי ביטוי בהוראות חוק שונות והכוונה היא לשכר שלא משולם בזמן- שכר שמהעסיק לא משלם במועד שנקבע בחוק, מחדל שמאפשר לעובד להגיש תביעת מעסיק על הלנת שכר.

הלנת שכר יכולה להיות מלאה או חלקית- ייתכן שהמעביד לא משלם את כל השכר או את חלקו במועד, ובשני המקרים ניתן להגיש תביעת מעסיק על הלנת שכר.

החוק מגן על העובד ומכיר בזכותו של העובד לקבל את שכרו במועד כזכות בסיסית שיש להגן עליה ולכן מקנה לכל עובד שאינו מקבל את שכרו במועד להגיש תביעת מעסיק על הלנת שכר בחיוב ריביות גבוהות ביותר.

הלנת השכר היא עבירה חמורה שכן היא מחלישה את העובד, ופוגעת ביכולתו לכלכל ולממן את הצרכים שלו ושל בני משפחתו.

מהן הסנקציות בגין הלנת שכר?

כדי להגן על זכות העובד לקבל את שכרו במועד, וזאת באופן שירתיע את המעסיקים מפני עבירת הלנת השכר, החליט המחוקק הישראלי להטיל סנקציות חמורות ביותר על מעסיקים שביצעו עבירה זו, הן במישור האזרחי והן במישור הפלילי, כך מתאפשרת לעובד הגשת תביעת מעסיק על הלנת שכר במקרים אלו, כך נקבע בחוק הגנת השכר.

מבחינת הדין האזרחי מעסיק שלא שילם שכר במועד חשוף לתביעת מעסיק על הלנת שכר בצירוף תשלומי פיצויי הלנת שכר גבוהים ביותר כפי שנקבעו בסעיף 17 לחוק הגנת השכר.

בהיבט הפלילי מעסיק שמעכב תשלומי שכר לעובדים חשוף גם לתביעה פלילית ולעונש של מאסר עד חצי שנה וקנס של 35,000 ש"ח .

כל זאת אם המעסיק לא יכויח שאותו עיכוב נבע מנסיבות שאינן בשליטתו!

העובד ממתין כל חודש לשכרו ומבסס את חייו והתחייבויותיו הכלכליות על השכר שמגיע לו מהמעסיק.

לכן כאשר המעסיק לא משלם את שכרו של העובד בזמן, ניתן להגיש תביעת מעסיק על הלנת שכר, שכן האיחור בתשלום גורר בעיה בכל המשק- המעסיק מעכב את התשלום, העובד מעכב תשומים לגורמים אחרים ואינו יכול לשלם את ההתחייבויות שלו, והלאה והלאה…

כך למשל –

העובד לא קיבל שכר אז אינו משלם לחוג של ילדו, החוג לא קיבל תשלום ואינו יכול לשלם שכירות למתנ"ס, אינו יכול לשלם משכורת למדריכים וכיוצ"ב..לכן בתי הדין מתייחסים בחומרה רבה לתביעת מעסיק על הלנת שכר למרות שניתן לראות כי לא במקרים רבים מעניקים לעובדים את הפיצוי הגבוה שהחוק באמת קובע.

מה צריך לדעת על הלנת שכר?

מה נותנת לך תביעת מעסיק על הלנת שכר?

  1. אם עדיין לא קיבלת את השכר שלך- תקבל אותו בצירוף ריבית גבוהה.
  2. יש אפקט של הרתעה על המעסיק שהוגשה כנגדו תביעת מעסיק על הלנת שכר ואולי בכך יימנע המעסיק מלעכב את שכר העובדים להבא.

האם בתביעת מעסיק על הלנת שכר אקבל בטוח את שכר הטרחה שהוצאתי על עורך דין שיגיש את התביעה?

תביעת מעסיק על הלנת שכר כוללת חישוב ריבית גבוה מאד לפי החוק , ועל עורך הדין שהגיש את התביעה להתעקש שתקבל את הריבית הגבוהה על מנת שההוצאות שנגרמו לך בשירותי עורך דין וייצוג בבית הדין באמת יושבו לך.

  • ריביות הלנת שכר איך לחשב אותן בתביעת מעסיק על הלנת שכר?

    פיצויי בגין הלנת השכר ייקבע לפי הסכום הגבוה מבין החישובים הבאים:

    1. 5% מהשכר המולן בעבור השבוע הראשון שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה, וכן 10% מהשכר המולן בעבור כל שבוע או חלק מהשבוע שלאחריו.
    2. הפרשי הצמדה בעבור התקופה שמהמועד החוקי לתשלום שכר העבודה ועד ליום תשלומו בפועל, בתוספת 20% על הסכום הכולל של השכר המולן והפרשי ההצמדה, כאמור, בעד כל חודש שבתקופה האמורה.

החוק קובע כי על המעסיק לשלם את השכר של עובדיו חודשי בסיום החודש שעבורו משולם השכר – כלומר שכר חודש ספטמבר ישולם עד סוף חודש ספטמבר- אבל בפועל יש ארכה- שימו לב, סעיף 1 לחוק קובע כי ישנו "מועד קובע" והוא ה 9 לחודש שאחרי, ורק לאחר חלוף אותה ארכה ניתן להגיש תביעת מעסיק על הלנת שכר.
החוק קבע מועד של  9 ימים מסיום החודש כדי לאפשר למעביד להיערך לתשלומי השכר (הנהלת חשבונות, הנפקת תלושים וכיוצ"ב..) ,
לכן ניתנה למעסיק "ארכה" עד ה 9 לחודש שאחרי- והמחוקק החליט לא מיד לחייבו בתביעת מעסיק על הלנת שכר –
מה המסקנה- השכר חייב להיות ברשות העובד עד ה 9 של החודש הבא.
כלומר שכר ספטמבר יהיה אצל העובד עד ליום 9.10
אם המעסיק לא שילם את השכר עד ליום 9 של החודש הבא- הרי שיש תביעת מעסיק על הלנת שכר ובית הדין עלול לחייב את המעסיק בריביות גבוהות מאד על כל יום איחור.
מה עוד ניתן לעשות כנגד המעסיק פרט להגשת תביעת מעסיק על הלנת שכר? ניתן להגיש תלונה נגד המעסיק ביחידה לאכיפת חוקי העבודה במשרד הכלכלה, שם יינקטו כנגדו הליכים פליליים ויוטלו עליו קנסות.
הדבר חמור שבעתיים כאשר מדובר בשכר מינימום – כי אז ממילא העובד נמצא במצב כלכלי לא טוב וכל עיכוב גורם לו נזק אדיר,
במקרה שכזה בתביעת מעסיק על הלנת שכר יפסוק בית הדין פיצוי גבוה לעובד בהתאמה לנזק שנגרם לו כתוצאה מאותו העיכוב וישנו סיכוי כי יחולו על המעסיק הריביות הגבוהות ביותר שניתן לפי החוק.
חוק הגנת השכר הוא החוק שמפרט את הוראות תשלומי השכר במדינת ישראל וגם את הריביות במקרים של הלנת שכר ותביעת מעסיק על הלנת שכר.

  • מה קורה אם המעסיק עיכב את השכר שלי במספר שבועות ולא הגשתי תביעת מעסיק על הלנת שכר ובסוף הוא שילם לי אותו באיחור ואני לקחתי את השכר?

    במצב כזה ויתרת על זכותך לקבלת פיצויי הלנת שכר, אלא אם כן אמרת וכתבת למעסיק ברגע קבלת השכר כי זוהי רק הקרן ואינך מוותר על הריביות

יחד עם זאת,  במסגרת החוק יש למעסיק אפשרות לטעון להפחתת הריביות והפיצוי אם המעסיק ישכנע את בית הדין באחד מהמקרים הבאים:

  • המעסיק מוכיח כי מדובר בטעות אמיתית וכנה או בגלל סיבה שלמעסיק לא היתה שליטה עליה- אז אין להגיש תביעת מעסיק על הלנת שכר.
  • אם המעסיק יוכיח כי היתה בין הצדדים מחלוקת אמיתית האם בכלל יש חוב לתשלום או אין חוב כזה, במקרה כזה תידחה תביעת מעסיק על הלנת שכר.
  • נסיבות שאין למעסיק שליטה עליהן- השבתת הבנק, מלחמה, שריפת המפעל וכיוצ"ב., במקרים אלו לא יאשרו להגיש תביעת מעסיק על הלנת שכר.
  • נסיבות שבהן אם יוטלו פיצויים אלו על המעסיק הדבר יוביל לקריסת העסק.

דוגמה להפחתת פיצוי הלנת שכר בתביעת מעסיק על הלנת שכר ניתן למצוא בפסקי דין רבים לדוגמה ב ע"ע 1242/04 עיריית לוד נגד אבלין דהן.

בפס"ד זה נקבע כי מצב כלכלי קשה קרוב לפשיטת רגל של המעסיק ושל מקום העבודה ייחשב לנסיבות בהן אין להטיל על המעסיק ריביות הלנת שכר שכן הטלת ריבית כזו תוביל להתמוטטות המעסיק.

בית הדין הדגיש כי אין בכל מצב כלכלי בכדי לתת "פטור" למעסיק מתשלום ריבית הלנת שכר ומדובר במקרים חריגים בלבד.

האם יש לבית הדין שיקול דעת לפסוק ריבית ופיצוי גבוהים יותר בתביעת מעסיק על הלנת שכר מאשר אלו שנקבעו בחוק הגנת שכר?התשובה היא-  כן!

סעיף 8 לחוק שכר מינימום התשמ"ז 1987  קובע כי אם המעסיק מעכב תשלום שכר מינימום במקרים של תביעת מעסיק על הלנת שכר יכול בית הדין לפי שיקול דעתו להגדיל את סכום פיצויי הלנת השכר כפי שיראה לו צודק בנסיבות העניין.

מתי תוכל להגיש תביעת מעסיק על הלנת שכר ולקבל פיצוי?

בדרך כלל החוק הכללי קובע התיישנות של 7 שנים על תשלומי זכויות ושכר, אבל במקרה של הלנת שכר המועדים קצרים בהרבה!

בתביעת מעסיק על הלנת שכר יחולו הכללים הבאים שנקבעו בסעיף 17א לחוק הגנת השכר:

1. אם השכר לא שולם כולו – יש לך פרק זמן של שנה אחת להגיש תביעת מעסיק על הלנת שכר.

2. אם השכר שולם באיחור – יש לך פרק זמן של 60 יום ממועד בו קיבלת את השכר להגיש תביעת מעסיק על הלנת שכר, ויש להוכיח כי לא ויתרת על הריביות.

3. אם מדובר בשכר של עובד שכולו או חלקו שכולו או חלקו עוכב על ידי המעסיק 3 פעמים בתוך תקופה של 12 חודשים רצופים אז יש לך 3 שנים להגיש תביעת מעסיק על הלנת שכר.