בית הדין הארצי לעבודה קבע – עובד שסווג באופן שגוי כ"עצמאי" יהא זכאי לפיצוי כספי בגין הזכויות הסוציאליות שנשללו ממנו, על סמך השכר המשוער שהיה מקבל לו היה מוגדר מלכתחילה כ"עובד", ומבלי שניתן יהא לקזז ממנו סכום כלשהו מתוך הזכויות שקיבל בגין סכומי "יתר". חריג לכך יתאפשר במצבים של חוסר תום לב קיצוני מצד המועסק, בהתאם לנסיבות ולמבחני העזר שנקבעו בפסיקה.
בעניין רפי רופא נ' מרקם סוכנות לביטוח בע"מ ואח' ע"ע 110/10 – ניתן פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה המבסס מבחני עזר אשר קובעים מתי עובד נוהג בחוסר תום לב קיצוני אשר מאפשר קיזוז.
עובדות המקרה:
סוכן ביטוח החל לעבוד אצל חברת מרקם סוכנות לביטוח בע"מ כמפקח ואחראי על סוכני ביטוח מטעמם.
במהלך שנות עבודתו הראשונות, קיבל העובד תמורה על סך 2,035 ש"ח בתלוש השכר וסך נוסף של 2,000 ש"ח בצירוף מע"מ כנגד חשבונית מס.
לאחר מכן, הועלה הסכום החודשי שקיבל העובד כנגד חשבונית מס לסך של 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ (התמורה הקבלנית), מבלי שחל שינוי בסכום החודשי ששולם לו במסגרת תלוש שכר.
לאחר מס' שנים, חדלה חב' מרקם לשלם לעובד את התמורה הקבלנית ושילמה לו רק את הסך 2,035 ש"ח לחודש ששולם במסגרת תלושי השכר.
בנוסף, מרקם חתמה על הסכם שיתוף עם סוכנות ביטוח נוספת, ד.נ.ר. סוכנות לביטוח בע"מ.
בסוף יולי 2004, העובד התפטר מעבודתו.
תביעה בבית הדין האזורי לעבודה:
בשנת 2006, הגיש העובד תביעה כנגד מרקם וכנגד ד.נ.ר במסגרתה ביקש להכיר בו כעובד של 2 הסוכנויות ועתר לקבלת פיצויי פיטורים, הפרשי שכר, הודעה מוקדמת, פדיון חופשה ודמי הבראה.
החלטות:
בית הדין האזורי לעבודה דחה את התביעה כנגד ד.נ.ר וקבע כי בין העובד לבין חב' מרקם שררו יחסי עובד מעביד במהלך כל תקופת ההתקשרות ביניהם ומהסכומים שפסק לזכות העובד קבע כי יש לבצע קיזוז בסך של 215,270 ש"ח, כך שהתביעה של העובד נדחתה במלואה.
בעקבות ההחלטה הגיש העובד ערעור לבית הדין הארצי לעבודה:
השאלה המרכזית שעמדה בפני בית הדין הארצי היא, האם ומתי ניתן לקזז מזכויות העובד סכומים שקיבל ב"יתר" ממעסיקו, וכן האם סכומי "היתר" מקיימים גם חובת השבה על זכויות הנפסקות לעובד.
בית הדין הארצי לעבודה פסק:
- עובד שסווג באופן שגוי כ"עצמאי" יהא זכאי לפיצוי כספי בגין הזכויות הסוציאליות שנשללו ממנו על סמך השכר המשוער שהיה מקבל לו היה מוגדר מלכתחילה כ"עובד", ומבלי שניתן יהא לקזז ממנו סכום כלשהו מתוך הזכויות שקיבל בגין סכומי "יתר". חריג לכך יתאפשר במצבים של חוסר תום לב קיצוני מצד המועסק, שנובע מתוך כלל הנסיבות ובהתחשב במבחני העזר שנקבעו בפסיקה.
- מבחני העזר הינם – קיומו של פער ניכר, בד"כ של 50% ומעלה בין התמורה כעצמאי לבין השכר החלופי. בנוסף, קביעה עובדתית כי הבחירה במתכונת ההתקשרות ה"קבלנית" הייתה של המועסק ולא של המעסיק.
- אין לשים דגש מיוחד על קיומו של "סעיף גדרון" בהסכם בין הצדדים, אלא שיש בו ללמד על מתן בחירה אמיתית למועסק לבחור את צורת העסקתו, כאשר לכך מתלווה פער ניכר כאמור לעיל.
- מתקבלת קביעת בית הדין האזורי כי התקיימו יחסי עובד-מעביד בין העובד לחב' מרקם משך כל התקופה.
- ההשוואה בין התמורה שקיבל העובד בפועל במסגרת העסקתו המשולבת כעצמאי וכשכיר (12,0335 ש"ח) לבין השכר החלופי כפי שנקבע ע"י בית הדין האזורי לעבודה (8121 ש"ח), מלמדת כי הפער קטן מ-50%, ובנוסף אין שום אינדיקציה לחוסר תום לב מצידו של העובד המצדיק ביצוע קיזוז – שכן לא הוכח כי הוא ביקש להיות במעמד של עצמאי. לגבי התמורה הקבלנית לא הוכח כי חב' מרקם הציעה לעובד להיות במעמד של "עובד" גם בהתייחס ל"תמורה הקבלנית" והוא סירב לכך ולא הובאו כל ראיות המעידות על ניצול לרעה מצידו של העובד של דיני העבודה או של שיטת ההתקשרות הייחודית שנעשתה מולו.
לפיכך, ערעורו של העובד התקבל בחלקו, הקיזוז בוטל במלואו וחב' מרקם אינה זכאית להחזר כלשהו מהעובד כתוצאה מהגשת תביעתו, הגדרתו בדיעבד כעובד או זכויות שנפסקו לזכותו ובנוסף חב' מרקם חויבה לשלם את הוצאותיו של העובד בסך של 10,000 ש"ח.