מהו שימוע? באיזה חוק נקבע כי המעביד חייב לערוך שימוע לעובד לפני פיטוריו?
משרדנו נתקל לא פעם בשאלה היכן מצוי החוק הקובע כי המעביד חייב לערוך לעובד שימוע לפני הפיטורים…
עובדים יקרים – אין חוק כזה!!
חובת השימוע במדינת ישראל אינה מכוח חוק אלא מכוח פסקי הדין של בתי הדין לעבודה ברחבי הארץ.
בתי הדין לעבודה במדינת ישראל עוסקים בפועל בפיתוח של חוקי העבודה היות וחוקי המגן אינם מספיק רחבים בכדי להכיל את כל זכויות העובדים.
בתחום דיני העבודה, ישנה משמעות רבה לפסיקה ומכאן שישנה חשיבות לייצוג משפטי בידי משרד המתמחה בבית הדין לעבודה ומתעדכן בפסיקה המתחדשת.
מכוח מגמה של הגנה על זכויות העובדים ואי השוויון במאזן הכוחות בין העובד למעביד, נכללת כיום חובת השימוע בין חובותיו של המעביד.
חובת השימוע תחילתה בהסכמים קיבוציים בסקטור הציבורי ובסקטור עובדי המדינה המיוצגים על ידי ועדי עובדים – וההגנה הורחבה לכלל עובדי המשק, גם במגזר הפרטי.
בהתאם לדוקטרינת ההגנה על העובד, קבעו בתי הדין ברחבי הארץ כי כל עובד שפיטוריו נשקלים זכאי לקבל הודעה ולהשמיע את עמדתו לעניין הסיבות לרצון לפטרו, ואף להתגונן בפני הטענות המועלות כנגדו – במידה וקיימות כאלו.
בע"ע 701/07 חברת החשמל לישראל נ' שלומי, נקבע באופן חד משמעי כי אי קיום שימוע לעובד בכל מגזר שהוא מהווה פגם היורד לשורשו של הליך הפיטורים.
ברוב המקרים, יקבל העובד פיצוי על אי עריכת שימוע והסעד יהיה כספי ולא סעד של השבה לעבודה.
במקרים חריגים, יישקל שימוע נוסף או השבה לעבודה, אולם כאמור דרך המלך היא מתן פיצוי כספי.
התערבותם האקטיבית של בתי הדין בישראל יצרה לטובת העובד "זכות" חוקית יש מאין, ובכך נבנית מערכת חוקי העבודה נדבך על גבי נדבך באופן משלים לחוק המגן בכדי ליצור איזון והגנה על מערכת יחסי העבודה.