הורי העובדת עבדו בניקיון בית הכנסת לפניה, אך לאחר מות אביה החלה העובדת לנקות את בית הכנסת ועבדה בו במשך 13 שנים עד שפוטרה במפתיע.
ביום הפיטורים, אמה של העובדת שוחררה מאשפוז. העובדת נקראה ליושב ראש וועד בית הכנסת שהודיע לה בנוכחות אנשים נוספים כי היא מפוטרת. כששאלה העובדת מתי תקבל את שכרה, התבקשה להגיע למחרת.
העובדת הגיעה למחרת היום כפי שסיכמו הצדדים על מנת לקבל את שכרה, אך במקום זאת זכתה למנה גדושה של קללות מצדו של יושב ראש וועד בית הכנסת, שהאשים אותה בנוכחות אדם נוסף בגניבה מקופת בית הכנסת ואיחל לה מחלות קשות.
העובדת בתגובה שאלה מדוע לא הגיש תלונה נגדה אם הוא מאשים אותה בגניבה אך לא זכתה לתגובה. העובדת לא קיבלה את שכרה ומאותו יום לא חזרה לעבודה.
העובדת תבעה פיצויי פיטורים, פדיון חופשה ודמי הבראה.
לטענתה, עבדה 4 שעות בשבוע וקיבלה שכר של 700 ש"ח בחודש בלי תלוש משכורת או מסמך כלשהו המאשר את העסקתה. בנוסף, תבעה העובדת פיצוי בגין לשון הרע בשל האופי המשפיל בו פוטרה.
בית הכנסת בתגובה לתביעה הכחיש כי התקיימו בינם לבין התובעת יחסי עובד מעביד וכי עבודות הניקיון שביצעה היו בהיקף נמוך בהרבה מטענתה, הן מבחינת שנות העבודה והן מבחינת היקף השעות.
לטענתם, הם אינם יודעים כמה כסף שולם בפועל לתובעת מאחר שהסכום היה נרשם על פתק מדי חודש, והיה נזרק לאחר מכן.
בנוסף לכך, נטען כי עבודות הניקיון שביצעה התובעת היו בהתנדבות מלאה, ו"לשם שמיים" וכי התשלומים אותם קיבלה הם בגדר תרומה וגמילות חסדים – להבדיל משכר עבודה.
עוד הוסיפו כי רק בחודשים האחרונים לעבודתה קיבלה המנקה "קצת כסף" בשל מצוקה כלכלית אליה נקלעה בעקבות מחלת אמה.
הנתבעים לא הכחישו את סדר הדברים בו התרחשו הפיטורים ולטענתם התובעת היא שהחלה לקלל, והיא זאת שהאשימה את יו"ר בית הכנסת בגניבה ובהתעשרות על חשבון המתפללים.
החלטה:
נקבע כי בהתאם לראיות שהוצגו בתיק הרי שהתובעת קיבלה שכר עבודה עבור עבודת הניקיון שביצעה ולא תרומה כפי שטוענים הנתבעים.
עוד נקבע כי הכסף שקיבלה אינו היה גמילות חסדים מאחר שממועד פיטוריה הפסיקה לקבל את הכסף ומכאן כי אותה גמילות חסדים היתה תלויה לגמרי בעבודות הניקיון.
הנתבעים לא הצליחו להוכיח כי הסכומים שקיבלה התובעת בפועל היו נמוכים ממה שטענה ולכן התקבלה עמדת העובדת לפיה השכר החודשי עמד על 700 ש"ח בחודש.
העובדת קיבלה פיצויי פיטורים בסך 9,100 ש"ח, פדיון חופשה בסך 2,508 ש"ח, דמי הבראה בסך 607 ש"ח, פיצוי ללא הוכחת נזק בגין לשון הרע בסך 10,000 ש"ח והוצאות משפט ושכ"ט 6,000 ש"ח.