קיבלת פסק דין של בית הדין לעבודה שמורה לשלם לך סכומים מהמעביד? זכית בתביעה כספית מול המעביד? שים לב- הסכומים חייבים במס.

בין אם ניתן פסק דין ובו נקבע כי על המעביד לפצות את העובד, ובין אם הצדדים הגיעו לפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין, בפסק דין או בפשרה מפורט כל סכום ובגין איזה סעיף הוא משולם.

לדוגמה: הלנת שכר, פיצויים, ימי מחלה, פגיעה מוניטין, עוגמת נפש וכיוצ"ב.

ישנה חשיבות לגבי המרכיבים בגינם המעביד משלם את הפיצוי כיוון שהמיסוי על כל מרכיב נגזר בהתאם למהותו- או לכותרת של התשלום.

כך לשם הדוגמה בלבד – משל: פיצוי בגין ימי מחלה ממוסה כ"הכנסת עבודה" ואילו פיצוי בגין פגיעה במוניטין עשוי להיחשב כפיצוי הוני ולהיות חייב בשיעור מס של עד 25%.

עוגמת נפש- פיצוי פטור ממס אך עדיין ישנה סמכות לרשות המיסים ולביה"מ המחוזי להתערב בפסיקה זו ולהטיל מיסוי על רכבי זה.

לכן אם אתה עורך הסכם פשרה מול המבעדי כדאי ורצוי להגדיל את הסכומים של הפיצוי בגין רכיב עגמת נפש שאינה נושא מס.

האם במצב בו בית הדין לעבודה פוסק פיצויים בגין רכיב "עגמת נפש" פסיקה זו היא מוחלטת? האם היא מחייבת את מס הכנסה? האם בית המשפט יתערב בפסיקה של בית הדין לעבודה?

בדיוק בשאלות אלו דן ועסק לאחרונה  בפרשת בן אנוש (ע"מ 63585-11-17, ארז בן אנוש נ' פ"ש רמלה, ניתן ב-12/2/2019), כבוד השופט שמואל ברנשטין מבית המשפט המחוזי דן בסגויה זו וכך נקבע:

העובדות

1.   ארז בן אנוש עבד כשכיר בחברת מילטל תקשורת בע"מ.

העובד הגיש תביעה כנגד המעביד בה הוא תבע מעל 4 מיליון ש"ח

2.   סכום התביעה כלל מספר רכיבים: אי תשלום בונוס, הפסד השתכרות, הפרש בגין פיצויי פיטורין, פיצוי בגין עגמת נפש ועוד.

3.  הערעור בביה"מ המחוזי מתמקד ברכיס התשלום שנפסק לעובד על סעיף "עגמת נפש", אשר במקרה של פסק דין זה הסתכם בסך של – 420,000 ש"ח אשר חושב על פי מכפלת שכרו החודשי האחרון של המערער ב-12 חודשי עבודה

4.   בית הדין האזורי לעבודה פסק בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט וקבע כי החברה תשלם למערער סך של 740,000 ש"ח ברוטו, מתוכם בגין רכיב "עוגמת נפש" ישולם סך של 419,000 ש"ח.

5.   העובד טען כי סכום זה שנפסק לו בגין עגמת נפש הוא פטור ממס לחלוטין, פקיד השומה דרש מיוסי על רכיב זה.

הסוגיה המרכזית שבמחלוקת

האם הסכום שקיבל המערער במסגרת פס"ד "בגין עגמת נפש", אכן פטור ממס הכנסה?

  • דיון והכרעה

    1.   בכתב התביעה תבע המערער סכום דומה שכותרתו היתה – "פיצוי בגין עוגמת נפש ופיטורים שלא כדין", העובד אכן תבע 12 משכורות בגין עגמת נפש.

    2.   העובד לא הגיש את כתב ההגנה של החברה, לא זימן איש מהחברה למתן עדות וגם לא את רו"ח שלו, שהם היו מעורבים בחלוקת סכומי הפיצוי שניתנו לו בפסק הדין.

    3.   כידוע, בית המשפט העליון כבר קבע בענין זה את העקרון המנחה – "דין הפיצוי כדין הפרצה" בהקשר של סיווג ההכנסה וכפועל יוצא – אופן ושיעור מיסויה.

    4.   במסגרת הראיות שהובאו בפניו, כבוד השופט מסיק כי רכיב עגמת הנפש לא נדון כלל בבית הדין לעבודה וממילא לא הוכח, ונרשם כפיצוי על סעיף עגמת נפ רק בכדי להתחמק ממיסוי.

    5.   יתרה מזאת, המערער כרך את "עוגמת הנפש" עם הליך הפיטורין ועם בונוס שטען שהיה זכאי לו ולא קיבל, כאשר הקשרים אלו דווקא מטים את הכף לכך שהתשלום בגין "עוגמת הנפש" קשור ליחסי העבודה, ולכן מהווה ל"הכנסת עבודה" ולא מנותק ממנה.

    6.   השופט ברנשטין קבע, כי גם גובה תשלום הפיצוי שנפסק בגין "עוגמת נפש" אינו מתקרב לסכומים שנפסקו בפסיקה בהקשר של רכיב זה שהינו ראש נזק שאינו ממוני.

    7.   במקרים שאכן מוכח כי נגרם נזק כאמור, כגון: "התעמרות, אפליה והתנהלות כוחנית חריגה", הסכומים הנפסקים מסתכמים בכמה אלפי ש"ח ומגיעים עד לעשרות בודדות של אלפי ש"ח, ובכל מקרה רחוקים מהסכום שנפסק במקרה הנדון.

    8.   דעתו של כבוד השופט אינה נוחה מהאופן בו הוגדרו התשלומים בהסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים ואשר קיבל תוקף של פס"ד. כבוד השופט מסביר, כי ניכר שההגדרות שנקבעו בהסכם הפשרה נועדו להביא לחסכון במס בו יחויב המערער.

    9.   לסיכום כבוד השופט פוסק כי יש להתייחס לפסק הדין של בית הדין – "לכל היותר, כמי שנותן תוקף להסכמת הצדדים".

ההחלטה 

ביה"מ המחוזי קבע כי גם רכיב הפיצוי שסווג בפסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה כ- "עוגמת נפש" ימוסה כ"הכנסת עבודה" בהתאם לשיעורי המס השולי (ולא כהכנסה פטורה ממס).

סיכום, ניתוח ויישום

1.   בית המשפט יכול להתערב בקביעת בית הדין לעבודה

2.   פקיד השומה לא חלק כלל על העובדה כי פיצוי בגין "עוגמת נפש" אכן פטור ממס.

3.   עוגמת נפש עלולה להיגרם מ"התעמרות, אפליה והתנהלות כוחנית חריגה, אולם יש להוכיח כי הסכומים ששולמו בפסק הדין בגין רכיב זה הם אכן אמיתיים ואינם כרוכים ב"הכנסה חייבת".

4.   פיצוי בגין עוגמת נפש יכול להיות בסך של כמה אלפי ש"ח ועד כמה עשרות אלפי ש"ח.

5.   כתמיד, סוף מעשה במחשבה תחילה, כדאי וראוי להיעזר בשירותי עו"ד מקצועי בתחום יחסי העבודה שימצה את זכויותיכם בהסכם פשרה ראוי והפחתת המיסוי.

לפני חתימת הסכם פשרה יש לבדוק היטב את סעיפי התביעה ולראות איזה סכום הגיוני וראוי להיכנס תחת "עגמת נפש" כדי שאכן יהיה פטור ממס

ככל שיש תקבולים גדולים מפסק דין כדי לפנות טרם תשלום פסק הדין ליועץ מס שיפעל מול רשויות המס שכן יש תשלומים שניתנים לפרישה או לזיכוי על חשבון העבר או עתידית