הרופא הורה לאשה הרה על "מנוחה בבית" – הביטוח הלאומי דחה את תביעתה לתשלומי גמלת שמירת הריון

בית הדין הכריע – האשה זכאית לקבלת גמלת שמרת הריון

בתביעה שנדונה בבית הדין לעבודה בבאר שבע תבעה אשה את המוסד לביטוח לאומי על החלטתו שלא לשלם לה גמלת שמירת הריון שטענה שהרופא הורה על "מנוחה בבית" וזוהי אינה שמירת הריון.

  • המוסד הלאומי קיבל החלטה לדחות את תביעתך לגמלת שמירת הריון?

    ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי תוגש לבית הדין לעבודה תוך 12 חודשים מיום קבלת ההחלטה

 

העובדות:

התובעת עובדת כמנהלת משרד במפעל נכנסה להריון בשנת 2016 .

במהלך הריונה החלה להתלונן על כאבים עזים בבטן ובגב והסתבר כי היא סובלת מבקע טבורי.

בהמשך לתלונות החלה התובעת לבצע סדרת בדיקות ושהתה בימי מחלה בהוראת הרופא המטפל.

הביטוח הלאומי שילם לעובדת גמלת שמירת הריון מחודש ספטמבר ועד הלידה באמצע חודש אוקטובר וסירב לשלם לה את הגמלה עבור חודשים יולי ואוגוסט, בטענה שבחודשים אלו היא "נחה בבית" ולא היתה ב"שמירת הריון".

מומחה רפואי מונה על ידי בית הדין והסביר כי אצל אישה עם בקע טבורי, כאבים יופיו במהלך הריון, ויהיו בעלי "אופי קשה", ואף יחמירו בתנוחות או פעילויות שונות, עד כדי כך שעבודות שונות לא ניתן לבצע כלל.

בחוות דעת המומחה נכתב כי אילו היתה התובעת ממשיכה בעבודתה סביר להניח כי הדבר היה גורם להחמרה במצבה ולסיכון.

המסקנה של המומחה היתה כי "המלצת הסמכות הרפואית הרלוונטית כלומר הרופאים הכירורגים ורופאי הנשים ל'שמירת הריון' היתה סבירה מבחינה רפואית".

עמדת הביטוח הלאומי היתה כי ההמלצה של הרופא המטפל על מנוחה בבית אינה מהווה שמירת הריון כהגדרת החוק, שכן שמירת הריון הוא מצב שבו האישה זקוקה להימנע מעבודה עקב מצב רפואי הנובע מהריון ומסכן אותה, בעוד שהמומחה שם דגש על כך שהתובעת זקוקה למנוחה ולא פירט בחוות דעתו את הסכנה הנשקפת לה או תחלואה גופנית כלשהי שלא תחלוף לאחר הלידה.

ההחלטה:

בית הדין קבע כי עמדת המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין אמיתית והגיונית וכי יש לקבלה.

עוד נפסק כי עמדת המוסד לביטוח לאומי קטנונית ונוטה לפרשנות דווקנית כנגד העובדת.

בפסק הדין נכתב כי "אנו סבורים כי אין לייחס למומחה חוסר הבנה באשר למשמעות של שמירת היריון כנטען על ידי הנתבע וזאת כעולה ממכלול חוות דעתו. גם אם המומחה משתמש במונח 'מנוחה' הרי שברור שכוונתו היא לאותה מנוחה במסגרת שמירת ההיריון".

בית הדין הוסיך וקבע כי חוות דעת מומחים מטעם בית הדין המעידים ונחקרים הינם עדים אמיתיים ומהימנים וללא נימוקים כבדי משקל אין סיבה שלא לאמץ את חוות דעתם ועמדתם.

התביעה התקבלה- המוסד לביטוח לאומי חויב בתשלום הגמלה לתובעת עבור חודשים יולי ואוגסט והוצאות משפט בסך 3,500 שקל.