מדריך מקיף ליחסי עבודה לא תקינים, חוקים רלוונטיים ופסקי דין מובילים

במאמר שלפניכם תוכלו לקבל מיד מפורט על התנכלות בעבודה, התעמרות בעבודה, יחסי עבודה לא תקינים, ופיצוי על התנכלות בעבודה

מבוא:

בשנים האחרונות, נושא ההתנכלות וההתעמרות בעבודה זוכה לתשומת לב גוברת בישראל. מאמר זה יסקור את המצב המשפטי הנוכחי, יציג חוקים והצעות חוק רלוונטיות, וונדון בפסקי דין מובילים בתחום.

1. הגדרת התנכלות והתעמרות בעבודה:
התנכלות והתעמרות בעבודה מתייחסות להתנהגויות פוגעניות חוזרות ונשנות כלפי עובד, הגורמות לו נזק נפשי או פיזי. אלו יכולות לכלול הטרדה, השפלה, בידוד חברתי, או פגיעה ביכולת העובד לבצע את תפקידו.

2. המצב החוקי בישראל:
כיום, אין בישראל חוק ספציפי האוסר על התעמרות בעבודה. עם זאת, קיימים מספר חוקים המגנים על זכויות עובדים:

– חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988
– חוק למניעת הטרדה מינית, תשנ"ח-1998
– חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין), תשנ"ז-1997

3. הצעות חוק למניעת התעמרות בעבודה:
בשנים האחרונות הוגשו מספר הצעות חוק למניעת התעמרות בעבודה, אך טרם התקבלו. ההצעה האחרונה הוגשה בשנת 2023 על ידי חברת הכנסת נעמה לזימי.

4. פסקי דין מובילים:
א. עע (ארצי) 7541-04-12 מדינת ישראל נ' טלי פרץ:
בית הדין הארצי לעבודה קבע כי התנהגות פוגענית מתמשכת כלפי עובדת מהווה "תנאי עבודה בלתי סבירים" ומזכה בפיצויים.

ב. סע"ש (ת"א) 28480-02-17 פלונית נ' אלמונית:
בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב פסק פיצויים לעובדת שסבלה מהתעמרות מצד הממונה עליה, למרות היעדר חקיקה ספציפית.

5. זכויות העובד ואפשרויות הפעולה:
– הגשת תלונה למעסיק או לממונה על הטרדה מינית במקום העבודה
– פנייה לארגון העובדים או לוועד העובדים
– הגשת תביעה לבית הדין לעבודה
– פנייה לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

6. פיצויים על התנכלות בעבודה:
במקרים של התנכלות או התעמרות, בתי הדין לעבודה עשויים לפסוק פיצויים על:
– נזק נפשי
– אובדן הכנסה
– פגיעה בכושר ההשתכרות העתידי
– הוצאות רפואיות

התעמרות והתנכלות בעבודה: תופעה מדאיגה במקומות העבודה בישראל

1. הגדרה מורחבת:

התעמרות בעבודה (Workplace Bullying) מוגדרת כהתנהגות עוינת, פוגענית או משפילה, החוזרת על עצמה באופן שיטתי כלפי עובד או קבוצת עובדים. התנכלות בעבודה היא צורה ספציפית של התעמרות, המתמקדת בפגיעה מכוונת בעובד מסוים.

דוגמאות להתנהגויות אלו כוללות:
– ביקורת מתמדת ולא מוצדקת
– בידוד חברתי או מקצועי
– הטלת משימות בלתי אפשריות או חסרות היגיון
– מניעת מידע או משאבים הנחוצים לביצוע העבודה
– הפצת שמועות או רכילות זדונית
– צעקות, איומים או השפלות פומביות

2. השלכות ההתעמרות וההתנכלות:

א. על העובד:
– פגיעה בבריאות הנפשית והפיזית (דיכאון, חרדה, הפרעות שינה, בעיות לב)
– ירידה בביטחון העצמי ובתחושת המסוגלות המקצועית
– פגיעה ביחסים חברתיים ומשפחתיים
– אובדן הכנסה בשל היעדרויות או פיטורין

ב. על הארגון:
– ירידה בפריון העבודה ובאיכות השירות
– עלייה בהיעדרויות ובתחלופת עובדים
– פגיעה במוניטין הארגוני
– עלויות משפטיות במקרה של תביעות

ג. על החברה:
– עלויות בריאות גבוהות למערכת הבריאות הציבורית
– אובדן פריון כלכלי ברמה הלאומית
– פגיעה ברווחה החברתית הכללית

3. המצב המשפטי בישראל – הרחבה:

א. חקיקה קיימת:
למרות היעדר חוק ספציפי נגד התעמרות בעבודה, ישנם מספר חוקים המספקים הגנה מסוימת:

– חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה: אוסר על אפליה ומגן מפני התנכלות על רקע תלונה או תביעה
– חוק למניעת הטרדה מינית: מגדיר ואוסר על הטרדה מינית והתנכלות על רקע מיני
– חוק הגנה על עובדים (חושפי שחיתויות): מגן על עובדים המתלוננים על מעשי שחיתות במקום העבודה

ב. פסיקה:
בתי הדין לעבודה בישראל הכירו בחומרת התופעה ופסקו במספר מקרים לטובת עובדים שסבלו מהתעמרות:

– בפס"ד טלי פרץ (2014), קבע בית הדין הארצי כי התעמרות מתמשכת מהווה "תנאי עבודה בלתי סבירים" המצדיקים התפטרות בדין מפוטר
– בתיק פלונית נ' אלמונית (2019), נפסקו פיצויים בסך 70,000 ₪ לעובדת שסבלה מהתעמרות מצד הממונה עליה

4. הצעות חוק ויוזמות חקיקה:

מאז 2015 הוגשו מספר הצעות חוק למניעת התעמרות בעבודה:

– הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ה-2015 (ח"כ מרב מיכאלי)
– הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשע"ח-2018 (ח"כ מירב בן ארי)
– הצעת חוק למניעת התעמרות בעבודה, התשפ"ג-2023 (ח"כ נעמה לזימי)

הצעות אלו מבקשות להגדיר באופן ברור מהי התעמרות בעבודה, לחייב מעסיקים לנקוט באמצעים למניעתה, ולקבוע סנקציות על מעסיקים שלא יפעלו למניעת התופעה.

5. דרכי התמודדות והמלצות:

א. לעובדים:

– תיעוד מפורט של אירועי ההתעמרות
– פנייה לגורמים בארגון (ממונה ישיר, משאבי אנוש, ועד עובדים)
– שמירה על תקשורת מקצועית ועניינית
– פנייה לייעוץ משפטי או לארגוני זכויות עובדים

ב. למעסיקים:

– גיבוש מדיניות ברורה נגד התעמרות והתנכלות
– הדרכות והכשרות לעובדים ומנהלים בנושא
– יצירת מנגנון לטיפול בתלונות ובדיקתן
– נקיטת צעדים משמעתיים נגד מתעמרים

ג. למחוקק:

– קידום חקיקה ספציפית למניעת התעמרות בעבודה
– הגברת האכיפה והענישה במקרים מוכחים של התעמרות
– תמיכה בתוכניות הסברה והעלאת מודעות לנושא

סיכום:

התעמרות והתנכלות בעבודה הן תופעות חמורות הפוגעות בעובדים, בארגונים ובחברה כולה. למרות ההכרה הגוברת בבעיה, עדיין חסרה בישראל מסגרת חוקית מקיפה לטיפול בנושא. קידום חקיקה ייעודית, לצד הגברת המודעות והאכיפה, הם צעדים הכרחיים למיגור התופעה ולהבטחת סביבת עבודה בטוחה ומכבדת לכל העובדים במשק.