בית הדין הארצי לעבודה קבע – כאשר מועלית ע"י המעסיק טענה בדבר שלילת פיצויי הפיטורים מן העובד, או הפחתתם, ייקח בית הדין בחשבון שיקוליו את מכלול יחסי העבודה בין הצדדים ולא רק את מעשיו של העובד, אשר לטענת מעסיקו מהווים עילה ושלילת פיצויי פיטורים.

בעניין זה, דן פסק דין ע"ע 659/09 טוליפ תעשיות הנדסה בע"מ נ' אלכסנדר פסחוביץ.

עובדות המקרה:

חב' טוליפ תעשיות בע"מ העסיקה את מר אלכסנדר פסחוביץ.

בין הצדדים נחתם חוזה עבודה אישי, בו התחייב אלכסנדר כי לא יתחרה בחברה ובנוסף נקבע פיצוי מוסכם בסך של 10,000 דולר באם תופסק עבודתו בנסיבות המתירות על פי הדין בישראל שלילת פיצויי פיטורין ו/או פיטורין לאלתר ו/או נסיבות המהוות הפרת חובות האמון ו/או הסודיות כלפי החברה.

ביום 24.1.2006, הודיע מנהל החברה לאלכסנדר כי הוא מפוטר לאלתר ונתן לו מכתב פיטורים.

אלכסנדר הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בה עתר, בין היתר, לתשלום פיצויי פיטורים, הלנת פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת.

החברה טענה כי אלכסנדר פוטר בשל הפרות משמעת חמורות וכי "הקש ששבר את גב הגמל" היה שלקוח החברה הודיע כי אלכסנדר הפנה אותו לעסק מתחרה. לפיכך בנסיבות אלו מוצדקת החלטת החברה לפטר את אלכסנדר לאלתר ללא פיצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת.

כמו כן, החברה הגישה תביעה שכנגד בה עתרה לחיובו של אלכסנדר בתשלום הפיצוי החוזי המוסכם ולפיצוי על נזקיה.

החלטות:

בית הדין האזורי לעבודה חייב את החברה בתשלום פיצויי פיטורים בלבד. כמו כן, נדחתה התביעה שכנגד ונקבע כי למרות שאלכסנדר הפר אמון, הפיצוי המוסכם אינו סביר, ולפיכך אין לחייב את אלכסנדר לשלמו לחברה.

החברה ערערה על ההחלטה:

בית הדין הארצי לעבודה פסק (דעת הרוב):

  1. דין ערעור החברה להתקבל בכל הנוגע לחיובה בתשלום פיצויי הפיטורים בלבד. סמכותו של בית הדין לעבודה לפסוק פיצויי פיטורים לפי חוק פיצויי פיטורים, מכילה את הסמכות לשלול פיצויי פיטורים או להפחיתם. שלילת פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת יעשו במקרים קיצוניים ביותר.
  2. שלילת פיצויי פיטורים ושיעורה מסורה בראש ובראשונה למעסיק אשר ראוי לשקול את מידתיות הפעלת הסנקציה וכמובן מסור הדבר לבית הדין המעביר ביקורת על החלטות המעסיק. כאשר מועלית ע"י המעסיק טענה בדבר שלילת פיצויי פיטורים מן העובד, או הפחתתם, ייקח בית הדין בחשבון שיקוליו את מכלול נסיבות יחסי העבודה בין הצדדים, ולא רק את מעשיו של העובד, אשר לטענת מעסיקו מהווים עילה לשלילת פיצויי הפיטורים.
  3. השיקולים לחומרה בהפעלת הסנקציה של שלילת פיצויי הפיטורים הם: חומרת המעשים בגינם פוטר העובד, הנזק שנגרם למעביד או שעלול היה להיגרם לו עקב כך, היקפו והשלכותיו, משך הזמן ומס' הפעמים שביצע העובד את מעשיו החמורים, תקופת עבודתו של העובד, מעמדו ותפקידו ומידת האמון.
  4. השיקולים לקולא בהפעלת הסנקציה של שלילת פיצויי הפיטורים הם: אופן ביצוע העבודה במהלך תקופת עבודתו של העובד ותרומתו למעביד, משך תקופת העבודה, עוצמת הפגיעה הצפויה בעובד ובמשפחתו כתוצאה משלילת פיצויי הפיטורים. נלקחים בחשבון גם מה הסכום שיוותר בידו למחייה, נסיבותיו האישיות של העובד, לרבות גילו, מצבו המשפחתי, מצב בריאותו ויכולת ההשתכרות העתידית שלו.
  5. במקרה דנן- לאחר שיקולים רבים -נוטה הכף לחומרה. אלכסנדר פעל ביודעין ובהסתר ממנהל החברה, פעל בחוסר תום לב בביצוע חוזה העבודה, ובניגוד עניינים ממשי לתפקידו ולאינטרסים של החברה. ההפרה הבוטה של התחייבויותיו ע"פ חוזה העבודה, והפרת חובת האמון שלו כלפי מעסיקתו הינה בגבול העליון של חומרה המצדיקה שלילת פיצויי פיטורים מה גם שנוכח תקופת עבודתו הקצרה אין בכך כדי לגרום עוול לו ולבני משפחתו.
  6. בית הדין לעבודה לא יתערב בחוזה העבודה אלא במקרים נדירים בהם נמצא כי הפיצוי המוסכם נקבע ללא כל יחס סביר לנזק שניתן היה לראותו מראש בעת כריתת החוזה. התנאי לפיצוי המוסכם בסך 10,000 דולר, מטיל על אלכסנדר באופן גורף פיצוי אחיד ושווה ללא הפרה סתם, ולו גם קלה לבין הפרה יסודית של תנאי מהתנאים העיקריים לחוזה. אי לכך, התניית הפיצוי המוסכם אינה סבירה ולפיכך, במסגרת שיקול הדעת הנתון לבית הדין, ומן הראוי להפחית את הפיצוי המוסכם ולהעמידו על שיעור אפס.

ערעורה של החברה התקבל בחלקו לאור התוצאה, התבטל חיוב החברה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד כפי שנקבעו בפסק דינו של בית הדין האזורי.