עובדת במקום העבודה ומרוויחה שכר נמוך משל גברים המבצעים את אותה עבודה – מהיום את זכאית לפיצוי כספי!

בג"צ קבע – את מופלית לרעה אם שכרך נמוך משכר הגברים העובדים לצידך באותה עבודה!

פסק דין חדשני של בג"צ 1758/11 הפך את החלטת בית הדין הארצי לעבודה – מהיום, פער בשכר בין גבר לאישה ישמש ראייה להפליה ע"פ חוק שוויון הזדמנויות, אלא אם יצליח המעביד להוכיח כי סיבת ההבדלים בשכר אמיתית!

בפסק דין חדשני בנושא הבדלי שכר בין עובד לעובדת, הוכיח בג"צ את ידו הארוכה בהתערבות נדירה בה קבעה השופטת בייניש כי ישנם מקרים בהם הפרת חוק שכר שווה לעובדת ולעובד תביא אוטומטית לקביעה, כי המעביד הפר את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, בכך הפכה השופטת בייניש את החלטת בית הדין הארצי לעבודה.

הערכאה המוסמכת לדון בענייני עבודה ביחסים שבין עובד למעבידו הינה בית הדין לעבודה, תחילת הדרך היא בבתי הדין האזוריים ברחבי הארץ והערעור בעניין זה מוגש לבית הדין הארצי לעבודה.

במקרה הנדון, הוגש בג"צ על פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה בתואנה כי פסק הדין פוגע בכבוד האדם ובערכים בסיסיים של שוויון וצדק, בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ אמון על עקרונות אלו במדינת ישראל, במסגרתו הוא רואה צורך לתת סעד למען הצדק ואשר אינם בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר דן בעניינים שבין הפרט לרשויות השלטון או לגופים ציבוריים אחרים שעולה בהם טענה על פעולה שלא כדין, חריגה מסמכות, החלטה בלתי סבירה וכו'.

הפנייה לבג"ץ נעשית בעתירה בה על העותר להיות בעל "זכות עמידה", כלומר בעל עניין מסוים בעתירה. מכיוון שבג"ץ אינו יושב כערכאת ערעור על פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, הוא אינו דן בכל עתירה כנגד פסק דין של בית הדין הארצי.

הלכת חטיב הכתיבה את התנאים המצטברים בהם יתערב בג"צ בהחלטת ערכאה שיפוטית אחרת ואלו הם:

  • נתגלתה טעות משפטית מהותית בפסק הדין.
  • הצדק מחייב התערבותו של בית המשפט.

תחילת הדרך – בית הדין האזורי לעבודה

פסק דין גורן נ' הום סנטר (עשה זאת בעצמך) בע"מ מתייחס למקרה של פערים בשכר העבודה בין גבר לאישה…

עובדות המקרה:

התובעת עבדה כיועצת במחלקת כלי עבודה בסניף הום סנטר בקניון איילון.

העובדת טענה כי עובד שעבד עמה במחלקה באותו תפקיד, קיבל שכר של 26 ₪ לשעה. בעוד שהיא קיבלה שכר של 17 ש"ח לשעה בלבד.

התובעת טענה כי הסיבה לכך היא בשל הפלייה בשכר מחמת מין וביססה את תביעתה על הפרת הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

בתגובה, טענה הום סנטר כי הפער נבע מדרישות השכר השונות שהציבו העובדים.

בסעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות, נאסר על מעביד להפלות בין עובדיו בשל נטייתם המינית, גילם, גזעם, מצבם המשפחתי כגון-הריון וכו'… הסעיף מתייחס למצבים בהם יכולה ההפליה לבוא לידי ביטוי, והדבר מתחיל בקבלת העובד לעבודה וממשיך כחוט השני דרך תקופת העבודה ונוגע לתנאי העבודה, קידום הכשרה, פיטורים והתפטרות והטבות בתשלומים הניתנים לעובד.

חוק שכר שווה לעובד ועובדת – מפרט ביתר שאת כי עובד ועובדת המועסקים אצל אותו מעביד זכאים לשכר שווה בעד אותה עבודה.

פסק דין גורן התמקד בעצם בשאלה – האם העובדה כי שכר שונה שניתן לעובד ועובדת באותו מקום באותו תפקיד יהווה ראיה כי הופרו הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה או לאו?

החלטת בית הדין האזורי לעבודה:

ביה"ד האזורי לעבודה קיבל את התביעה וקבע כי לפי חוק שכר שווה זכאית העובדת לקבל הפרשי שכר על סך 6,944 וכמו כן קיבל את טענת העובדת כי מדובר בהפליה מחמת מין על פי חוק שוויון הזדמנויות.

תחנה שנייה – בית הדין הארצי לעבודה בירושלים:

על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה, הוגש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה ובערעור נקבע כי קיומם של הבדלי שכר בין עובד לעובדת לא ישמשו ראיה להפרת הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, וכי הבדל זה אינו מוכיח הפליה.

בית הדין הארצי קבע:

לאור האמור, ביטל בית הדין הארצי את הפיצוי שניתן לעובדת בגין הפרת הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וקבע כי עליה להשיב פיצוי כספי זה לידי המעביד.

תחנה אחרונה – בית המשפט העליון בשבתו כבג"צ:

התובעת הגישה בג"צ בעניין זה בטענה כי פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה פוגע בעקרונות של שוויון וצדק מהותיים.

התובעת אורית גורן יחד עם שדולת הנשים לאחר פסיקת בית הדין הארצי לעבודה הגישה עתירה לבג"ץ. ביקשה כי יקבע כי הוכחת תביעה לפי חוק שכר מקימה עילה אוטומטית לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה שהצטרפה לעתירה אמרה כי נוכח פערי השכר בין גברים לנשים שעדיין קיימים בשוק הישראלי והקושי בהוכחת הפלייה יש לאמץ דרך ביניים על פיהן בהוכחת פער בשכר בין עובדת לעובד בעבודה שווה ערך, יועבר הנטל על המעביד להוכיח שלא מדובר בהפליה מחמת מין.

בית הדין האזורי קבע – כן!
בית הדין הארצי קבע – לא!

בג"צ הכריע

השופטת בייניש סקרה את התנאים להוכחת עילת התביעה בכל אחד מהחוקים וקיבלה את העתירה. ובעצם הפכה את החלטת בית הדין הארצי לעבודה וקבעה שישנם מקרים בהם הפרת חוק שכר שווה לעובד ועובדת תביא אוטומטית לקביעה כי המעביד הפר את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.

פסיקתו של בג"צ הינה אבן דרך במיגור ההפליה בשוק העבודה וכיוון שהעובד והעובדת שעובדים באותה עבודה מרוויחים שכר שונה ללא טעם מוצדק יעבור נטל ההוכחה אל המעסיק שיצטרך להראות מדוע לא שולם שכר שווה לשני העובדים ובגין אלו סיבות ועל המעסיק להוכיח שהפער בשכר אינו מחמת אפליה.