האם באמת העולם שייך לצעירים?
הגעת לגיל פרישה ורוצה להמשיך לעבוד? האם המעביד יכול לכפות עליך לפרוש או שהבחירה בידך?
החוק קובע – הגעת לגיל 67 אתה צריך לפרוש. ומה קורה אם אתה לא רוצה, מרגיש חיוני ומלא חיים? רוצה להמשיך לעבוד? זקוק להכנסה? האם המעביד יכול לחייב אותך לפרוש?
פרשת ליבי וינברגר העמידה את ביה"ד לעבודה בפני שאלה קשה כאשר קיבלה הודעה מהאוניברסיטה כי העסקתה תסתיים עם הגיעה לגיל פרישה.
ליבי לא הסכימה לפרוש וביקשה להמשיך ולהחזיק בתפקידה. מנהלה הישיר של ליבי אף תמך בעמדתה ואמר כי היא חיונית לאוניברסיטה – אולם האוניברסיטה הודיעה – בתקופה של קיצוצים כלכליים לא ניתן להמשיך את העסקתה של גב' וינברגר במקום בו החוק קובע כי עליה לפרוש!
העובדת הגישה בקשה לצו זמני וקבוע המונע את כפיית פרישתה מעבודתה – אולם ביה"ד האזורי לעבודה קבע כי לשון חוק גיל פרישה ברורה וכי לפי הוראות ותכלית החוק מעביד יכול לכפות על עובד לפרוש בהגיעו של העובד לגיל פרישה. ביה"ד אף הוסיף ואמר כך: "כוונת המחוקק להבדיל בין פרישה מרצון ופרישת חובה, כך שברצון המעסיק יש ביכולתו לכפות על העובד לפרוש".
ביה"ד אף הבהיר כי הוראות חוק גיל פרישה אינן עומדות בסתירה לחוק שוויון הזדמנויות בעבודה ואינן מהוות אפליה אסורה על רקע גיל.
ליבי וינברגר ערערה לביה"ד הארצי על פסק דינו של ביה"ד האזורי לעבודה ובחלוף שנתיים התקבל תקדים מהפכני בעניינה.
בית הדין הארצי קבע – קביעת גיל פרישה אחיד וכפוי היא בלתי חוקתית בעליל ויש להורות על ביטולה, אולם הותיר את ההכרעה בשאלה זו לבית המשפט העליון.
ביה"ד הארצי הוסיף פרשנות לסעיף 4 לחוק גיל פרישה וקבע כי סעיף 10 לאותו החוק מתיר למעביד קביעת גיל פרישה אחר מזה הקובע בחוק.
בהתחשב בסעיף 10 הרי שלעובד יש זכות להעלות את בקשתו להמשיך ולעבוד גם לאחר הגיעו לגיל פרישה ועל המעסיק להפעיל שיקול דעת פרטני בכל מקרה ומקרה במענה לבקשה זו – והחובה על המעביד נובעת הן מחובת ההגינות ותום הלב הכללית החלה עליו והן מכוח הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה ומניעת אפליה על בסיס גיל.
על המעביד לשקול את תרומתו של העובד ונחיצותו במסגרתו, ושיקולים מערכתיים וכלל שניתן להיענות לבקשת העובד.
ביה"ד הארצי אף הוסיף כי מקום בו מיוצגים העובדים באמצעות ועד העובדים הרי שמן הראוי שעניין בקשת המשך העסקה לאחר גיל פרישה יישקל בנוכחות ועד העובדים ובאישורו.
היות והאוניברסיטה לא שקלה כלל את בקשתה של ליבי ולא ערכה כל דיון בעניינה הרי שנהגה בחוסר תום לב ותוך שיקולים מפלים בקובעה כי ליבי חייבת לפרוש ובגין נזק זה עליה לשלם לליבי 50,000 ש"ח פיצוי בגין הפרת הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה.
פסק הדין הינו מהפכני ומטיל מגבלות על מעבידים בכל הנוגע להוצאת עובדים לגמלאות.
בעקבות החלטה של זו של ביה"ד הארצי, עומדת כיום עתירה לבג"צ בבקשה לבטל את הוראת חוק גיל פרישה – דבר שכבר בוצע במספר מדינות דוגמת ארה"ב, קנדה, בריטניה ואוסטרליה.
יש לציין כי תביעות נוספות בעניינים דומים עומדות ותלויות כרגע בבתי הדין ברחבי הארץ וכמובן שהחלטת בג"צ תהיה קריטית בעניינם.