ביה"ד האזורי לעבודה ביטל את החלטת הממונה לחוק עבודת נשים להתיר פיטורי עובדת הנמצאת בטיפולי פוריות. כך נקבע בע"ב 2990/08 אורית זריבי נ' עמותת רנה קאסן ואח'.

עובדות המקרה:

הגב' אורית זריבי, עבדה מיום 01/10/02 כמחנכת בבית ספר תורני פסגת זאב מזרח, כאשר הסכם העבודה עימה נחתם ע"י העמותה – רנה קאסן.

בתחילת חודש 2008, החלה אורית לעבור טיפולי פוריות, ובמהלך טיפולי הפוריות נעדרה ימים אחדים מעבודתה.

אורית פוטרה מעבודתה ביוני 2008 לאחר שהממונה על חוק עבודת נשים במשרד העבודה התעשייה והמסחר נתנה היתר לפיטוריה של אורית.

ומכאן למעשה הוגש ערעור על החלטת הממונה לבית הדין האזורי בירושלים.

השאלה שסבבה את בית הדין – מהם השיקולים שצריכה הממונה לשקול בעת היתר לפיטורים, כאשר הפיטורים אינם על רקע טיפולי הפוריות.

החלטות:

  • נקבע כי לבית הדין הסמכות להתערב בהחלטת הממונה לא רק על פי עילות המשפט המנהלי, אלא אף כערכאת ערעור, שבה על בית הדין לבחון את הראיות שהיו בפני הממונה ולבחון את הקשר בין ראיות אלה לבין קביעותיה העובדתיות ולמסקנות העולות מהן.
  • עובדת העוברת טיפולי פוריות מצבה המנטאלי והפיזי פחות טוב משל עובד רגיל, ולכן מוצדקת הגנה רחבה מזו הניתנת לעובד רגיל הנמצא במצב טוב יותר באשר ליכולת להיקלט בשוק העבודה.
  • כאשר הממונה צריכה לשקול את עילת הפיטורים, היא צריכה להתייחס לאפשרויות שיש למעביד, היכולת של העובד לבצע את עבודתו, והשפעתו על העובדים האחרים ועל מקום העבודה.
  • העובדת דרשה את זכויותיה לעבוד דרך משרד החינוך ולקבל את הזכויות המגיעות לה כמורה מחנכת הזוכה לשבחים רבים על עבודתה, ולכן נראה כי היה מקום לדרישותיה ואין בדרך בה פעלה הצדקה לפיטוריה. בנוסף, מדובר באישה העוברת טיפולי פוריות.
    מכל האמור נקבע כי לא הייתה כלל סיבה לפיטוריה, ונקבע כי לא היה צריך להינתן היתר ע"י הממונה, ובנוסף מצבה של העובדת מקשה עליה למצוא עבודה חלופית בשל היותה בהריון.
  • כמו כן, עוד נקבע כי אישור פיטורי המערערת על הרקע המתואר לוקה בחוסר סבירות או בחוסר מידתיות ולכן פגם זה הינו עילה להתערב בשיקול הדעת של הממונה ולקבוע כי ההחלטה בטלה.
  • העובדת צירפה החלטה אחרת של הממונה בה לא ניתן היתר לפיטורים לעובדת אחרת.
    במקרה זה, לא היה ידוע על אודות הריונה, והעובדת יצאה לחופשה ללא אישור ממשרד עו"ד שם עבדה כמזכירה. על רקע זה פוטרה, יומיים לאחר הפיטורים נודע דבר הריונה ולא ניתן היתר לפיטורים.
    העובדת טענה שמדובר בהפליה, ולכן זו אחת הסיבות להתערבות בהחלטה של הרשות המנהלית ובית הדין קיבל את טענת העובדת שמדובר בהפליה.

לסיכום:

בהיעדר סיבה סבירה ומספקת לפיטוריה, ולנוכח טענת ההפליה שהתקבלה, הרי שדין הערעור להתקבל.

העמותה ומשרד התמ"ת נדרשות לשלם לאורית הוצאות משפט בסך 3000 ש"ח כל אחת, בתוספת מע"מ.