בית הדין הארצי לעבודה פסק: עובד שפוטר בטלפון ובעניינו נשלח מייל לכל העובדים – טרם קיבל הוא עצמו את הודעת הפיטורים – יקבל פיצוי בסך 30,000 שקלים ע"ע 575/06 דן בן צבי נ' אלדר שני טכנולוגיות שותפות רשומה ואח'.
עובדות המקרה:
המערער (העובד) הועסק על ידי המשיבה 1 (להלן – אלדר המעסיקה), כמנהל שיווק וייצוא מיום 1.7.2002. המערער קיבל הודעה על פיטוריו ביום 24.4.2003 והפסיק לעבוד בפועל מאותו היום על פי החלטת המעסיקה. יחסי העבודה נסתיימו ביום 29.6.2003 .
המערער הגיש תביעה לפיצוי בגין פיטוריו שלא כדין תוך שהוא מלין על אי תשלום מענקים ועגמת נפש שנגרמה לו בגין אופיים של הפיטורים. המערער טען כי לכל עובדי החברה, חברי הדירקטוריון וחברות ההפצה נשלח מייל המודיע על פיטוריו – וזאת, טרם שהוא עצמו קיבל את ההודעה! ההודעה על סילוקו המיידי ממשרדי החברה פגעו בכבודו ובתדמיתו האישית והמקצועית וגרמו לו עגמת נפש רבה.
בית הדין האזורי פסק לתובע (המערער, העובד) סך של 10,000 שקלים בגין אי עריכת שימוע בלבד, ומכאן הערעור.
בית הדין הארצי לעבודה פסק בערעור כדלהלן:
המערער הינו בכיר, בעל וותק ואדם לא צעיר שעבד בתפקידים בכירים רבים קודמים. הדרך בה נהגה מעסיקתו בעניין פיטוריו בהודעה טלפונית ופרסום הודעה לגורמים רבים על פיטוריו – אינה ראויה. למערער לא ניתנה הזכות לסיים בכבוד את עבודתו ולהיפרד מעמיתיו לעבודה והוטל עליו איסור מיידי לשהות במתחם החברה – פעולה שננקטת בדרך כלל כלפי עובד שסרח. זאת ועוד – לא היתה כל הוכחה שהמערער היה יכול לגרום נזק לחברה או לחבל בעבודה והמעסיקה לא הצביעה על כל סיבה להרחקתו המיידית מהמפעל.
הרחקה ממקום העבודה באופן מיידי עשויה לפגוע בשמו הטוב ובתדמיתו של העובד, כיוון שיש בה כדי ליצור רושם כי העובד סרח או פעל שלא כשורה.
אין כל מחלוקת כי מעסיק יכול לוותר על שירותיו של העובד בתקופת ההודעה המוקדמת אולם, כאשר אין הצדקה מיוחדת יש ליתן לעובד לסיים בצורה מכובדת את עבודתו במקום ולהיפרד ממקום עבותו ומעמיתיו.
במקרה זה פסק בית הדין הארצי כי המעסיקה פגעה והעצימה את הפגיעה במערער ללא כל צורך – ופסק למערער פיצוי בדין הפרת זכות הטיעון, עגמת נפש ופיטורים שלא בתום לב, בסך 20,000 שקלים בגין עוגמת נפש.
בנוסף פסק בית הדין הארצי כי למערער מגיע המענק למרות שהחברה ניסתה לשלול את זכותו לקבלת המענק בהסתמך על החלטת דירקטוריון – שהתקבלה לאחר מועד פיטוריו של המערער – בית הדין קבע כי אין בהחלטה זו לשלול את זכותו של המערער לקבלת המענק. המעסיקה חויבה בתשלום שכ"ט בסך של 5000 שקלים+מע"מ, הערעור התקבל חלקית.