התביעה עוסקת בתובעת שהחלה לעבוד בתור מוקדנית בתחנת מוניות. כעבור עשרה ימים ממועד תחילת העסקתה גילתה התובעת כי בשעה טובה ומוצלחת הינה בהיריון.
מספר ימים לאחר מכן ובעצת רופאה קיבלה התובעת אישור רפואי לשמירת הריון.
המעסיק סירב לחתום על טופס התביעה לביטוח לאומי לצורך קבלת גמלה לשמירת הריון.
המעביד אף דרש מהעובדת לחתום על מכתב בו היא מודיעה על עזיבתה בעקבות שמירת הריון.
התובעת הגישה תביעתה לבית הדין האזורי בתל אביב ותבעה את המעביד בסך 60,000 ש"ח בגין פיטורים על רק שמירת הריון ותוך אפלייה.
התביעה מתבססת על הפרת הוראות סעיף 2 (א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה.
החוק קובע בסעיף זה כי פיטורים במצב של העובדת מהוויה פיטורים אסורים ואפלייה.
סעיף 2 (א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה מניח את הבסיס לתביעות אפלייה בעבודה וקובע כלהלן:
"לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, נטייתם המינית, מעמדם האישי, היותם הורים, גילם…היריון.. בכל אחד מאלה:
(1) קבלה לעבודה;
….
(5) פיטורים או פיצויי פיטורים;"
הוראות סעיף 9 (א) (2) לחוק, קובעות כי אם הוכיח העובד שלא הייתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו – נטל ההוכחה עובר למעביד.
מה צריך המעביד להראות? המעביד צריך להוכיח שלא פעל בניגוד להוראות סעיף 2 לעיל.
המחוקק הבין את הקושי של עובדים במצבים כאלו להוכיח כי פיטרו אותם בגלל "ההריון", "שמירת ההריון", "הנטייה המינית" וכיוצ"ב.
מי שצריך להוכיח שהפיטורים היו מסיבות אחרות ולא בגלל אפלייה הוא המעסיק.
אם עובדת טוענת שפוטרה עקב שמירת הריון- המעסיק הוא שיצטרך להוכיח שלא כך הדברים.
המעביד יציג בבית המשפט את הסיבות האמיתיות לפיטורים ויצטרך להוכיח אותן!
התביעה התקבלה- נקבע כי התובעת פוטרה בגלל אפליה ושלא כדין.
נקבע כי הופרו הוראות חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, עקרון השוויון הכללי וחובת תום הלב החלה על המעסיק .
אולם, לאור העובדה כי התובעת רק החלה בעבודתה והיתה בתקופת ניסיון הרי שהפיצוי הכספי שנקבע לה אינו גבוה בגובה של 12,000 ש"ח
בכל מקרה של פיטורים עקב הריון, שמירת הריון, היעדרויות בהריון, טיפולי פוריות או לאחר הלידה– יש לך זכויות!
כדאי וחשוב לדעת כי מגמת הפסיקה הישראלית בנושא זה נוטה לטובת הנשים ההרות.
נתקלת בבעיה? פני אלינו ונעזור לך!