עובדות:

הנתבעת עוסקת בייצור מוצרי מזון קפואים ושיווקם. התובע היה סוכן מכירות של הנתבעת.

במסגרת תפקידו, נדרש לשווק את מוצר הנתבעת ללקוחותיה, לגבות תשלומים עבורם ולהגדיל את שוק הלקוחות של הנתבעת.

יחסי העבודה בין הצדדים הסתיימו לאחר שהתובע לא העביר לידי הנתבעת סכום כסף משמעותי שגבה מלקוחותיה.

המחלוקת הנוספת בין הצדדים הינה האם התובע פוטר או התפטר.

סיום יחסי העבודה בין הצדדים:

רוב העובדות בתיק אינן שנויות במחלוקת. התובע נהג לגבות כסף מן הלקוחות במזומן או בהמחאות אותו היה מעביר לנתבעת באמצעות נהגי הנתבעת.

בחודש יולי 2012, התברר לנתבעת כי אחד הלקוחות שנהג לשלם במזומן לא העביר כסף עבור סחורה שקיבל בסך 12,000 ש”ח. מבירור שעשתה הנתבעת עם הלקוח הבהיר הלקוח כי כל התשלומים הועברו לתובע.

התובע לא הכחיש כי קיבל את הכסף מידי הלקוח, אולם לטענתו מאחר שהכסף נגבה סמוך לחג הפסח, ובחג עצמו הנהגים לא הגיעו לנתבעת, נותר הסכום ברכבו ולאחר חג הפסח כאשר ביקש להעביר את הסכום לנתבעת, התחוור לו כי הכסף נעלם וככל הנראה נזרק על ידו ביחד עם המסמכים ופסולת שהייתה ברכב.

גרסת התובע תמוהה ביותר זאת מאחר שמדובר בסכום כסף גבוה למדי וקשה להניח כי השאיר סכום זה ברכבו, ובמיוחד כאשר ברור שאין מדובר בסכום שנגבה במועד אחד אלא במשך תקופה לא קצרה. התובע לא הסביר מדוע לא העביר כל תשלום במועדו וכן לא טרח לעדכן את הממונים עליו אצל הנתבעת כי הוא מחזיק בידיו סכום לא מבוטל ואף לא לעדכן אותם כאשר הכסף "נעלם" מרכבו.

מחומר הראיות, עולה כי היה מקרה דומה לפני כן, בחודש פברואר, בו התגלה חוסר של 4,000 ש"ח ולאחר בירור התובע הודה כי לקח את הכסף, פוטר, אך בסופו של דבר הפיטורים בוטלו.

החלטה:

נקבע כי התובע נטל לידיו כספים של הנתבעת באופן מכוון, לא הודיע על כך ולא החזירם אלא לאחר שנתפס בקלקלתו.

הנתבעת נתנה אמון בתובע והפקידה בידיו סכומי כסף לא מבוטלים והתובע מעל באמון שניתן בו וחזר על מעשיו פעם נוספת למרות שהנתבעת נתנה לו הזדמנות נוספת להיטיב את דרכו.

האם התובע פוטר או התפטר?

התובע זומן לשימוע במהלכו הודה כי איבד את הכסף ואין לו איך לשלם.

לטענת התובע, במעמד השימוע נלקחו ממנו מפתחות הרכב ונאמר לו שיינתן לו מכתב פיטורים תוך כמה ימים ושהנתבעת הביעה נכונות לשלם לו פיצויי פיטורים אולם חזרה בה לאחר שגילתה כי התובע עבר לעבוד בחברה מתחרה.

מנגד טענת הנתבעת כי כאשר הגיע התובע לישיבה הניח את מפתחות הרכב, הטלפון הסלולרי והמסופון על השולחן והודה כי טעה.

התובע אף אישר בעקיפין את דברי עדות הנתבעת כי הגיע לשימוע מתוך כוונה להתפטר.

לאור האמור, קיבל ביהמ"ש את עמדת הנתבעת, כי גם אם הייתה כוונה לפטר את התובע הרי שהתובע הקדים את הנתבעת והתפטר בעצמו.