בית הדין קבע:

זמניות מוחלטת ומיידית לענייני עבודה גם בסלולר- עשויה לחייב את המעביד בתשלום שעות עבודה נוספות!

סע"ש 46323-09-14

עידן האינטרנט והסלולר הפך את דפוסי העבודה שעולם המודרני ועובדים רבים נדרשים על ידי המעסיקים שלהם להיות זמינים גם שעות ארוכות לאחר שעות העבודה – בשעות הפנאי.

עובדים מדווחים כי עצם הציפייה של המעביד כי יענו לשיחות והודעות גם לאחר שעות העבודה מייצרת מתח נפשי עבורם.

לאחרונה, בתביעה שהגישה עובדת כנגד המעביד תבעה העובדת כ-750,000 שקל עבור תשלום בגין שעות נוספות, אותן לטענתה ביצעה לאחר שעות העבודה באמצעות שיחות והודעות מהנייד שלה, בהתאם להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה.

תביעה זו הביאה את בית הדין לדיון בשאלת זכאות העובד לתשלום שכר עבודה – כאשר העבודה מתבצעת באמצעות הסלולרי אחרי שעות העבודה המקובלות.

פסק דינו של ביה"ד, שהיה ארוך ומפורט במיוחד הביא בין היתר לדיון, את נושא רכיב תביעת השעות הנוספות, במסגרת פסק הדין, ניתנת התייחסות לזכאות העובד לתשלום שעות נוספות עבור שיחות עבודה לאחר שעות העבודה.

העובדת טענה במסגרת התביעה כי המעביד דרש ממנה זמינות מוחלטת עד שעות הלילה המאוחרות, לרבות בימי חופשה ומחלה. במסגרת התצהיר, מסרה העובדת את גרסתה לפיה גם כאשר יצאה ממשרדי המעביד בשעה 21:00 עדיין נדרשה לעבוד לאחר מכן באמצעות שיחות טלפוניות ומסרונים.

העובדת אף העידה במסגרת חקירתה כי נדרשה למתן מענה מיידי גם בסופי שבוע, חופשות וחגים.

העובדת ניסתה לתמוך את גרסתה בתדפיסי שיחות טלפון, אולם , דווקא מהם עלה כי היא לא עבדה מסביב לשעון ולעמדת ביה"ד לא ניתן לפסוק לטובתה תשלום בגין ראיה קלושה זו.

בית הדין ציין בפסיקתו את סגנון הדיבור של המעביד כפי שבא לידי ביטוי במסגרת תמלולים ושיחות שהוקלטו, אולם הבהיר כי סגנון זה אינו יכול להקנות לעובדת זכאות לתשלום שעות נוספות כפי שדרשה.

השופטת חני גנדלר אופק, שופטת בית הדין הארצי לעבוד, פרסמה לאחרונה מאמר בנושא אותה "עבודה סמויה" שנדרש העובד לעשות מחוץ לשעות העבודה והתייחסה לאותו עניין. בית הדין בפסק דינו הנוכחי, התייחס לאותו מאמר וקבע כי במקרה שלפנינו מדובר ב"זוטי זוטות" ולא בשעות עבודה ארוכות של ממש ולכן דחה את תביעת העובדת.

אולם, יש לשים לב כי ביה"ד, למרות שדחה את תביעת העובדת, אימץ את הגישה שנסקרה במאמרה של כב' השופטת גנדלר לפיה, פסיקה אמריקנית היא שהתוותה את הדרך לפסיקה בנושא, והדבר עשוי לחייב מעבידים אחרים בתשלום.

במסגרת תביעת שוטרים במחלקה ללחימה בפשיעה מאורגנת, בנוגע לחיובם לעבוד מחוץ לשעות העבודה באמצעים טכנולוגיים למיניהם, קבע בית המשפט בארה"ב את הכללים לפיהם יש לפסוק האם העובד זכאי או לאו לתשלום בגין שעות אלו כלהלן:

נקבע כי זמן עבודה באמצעות הסלולר מעבר לשעות העבודה השגרתיות עשוי להיחשב זמן עבודה, המצדיק תשלום גמול שעות נוספות. זאת, במיוחד כאשר העבודה שבוצעה במכשיר הסלולרי הייתה חלק מהותי מהגדרת תפקידו של העובד.

  1. האם העבודה היתה נחוצה למעביד?
  2. האם במסגרת המענה לסלולרי העובד יכול עדיין לנצל את זמנו הפנוי מעבודה שגרתית לצרכיו האישיים?
  3. אם המעסיק בנה תהליך שמאפשר לעובד לדווח על אותן שעות?

לאור פסיקה זו, יש להקפיד כי העובד לא יעבוד באופן אינטנסיבי וקבוע לאחר שעות העבודה באמצעים סלולריים או מביתו- אחרת יחויב המעביד בתשלום שעות נוספות.

**האמור אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני.