עובד שפוטר בגיל 63 לאחר שסרב להפחתת שכרו ב-50%, קיבל פיצוי של למעלה מ-250,000 ש"ח
עובדות:
העובד, בן 63 נמנה עם מייסדי החברה העוסקת במתן שירותי ריסוס חקלאיים, עבד בה למעלה מ-18 שנה ופוטר לאחר שסרב להפחתת שכרו ב-50%.
בתביעתו טוען כי בהתאם להסכם העבודה שנחתם עמו לא ניתן לפטרו לפני הגיעו לגיל 65 ובמועד פיטוריו עד גיל 67 בהתאם לחוק גיל הפרישה. כמו כן, נקבע בהסכם העבודה רשימה סגורה של מקרים בהם ניתן לפטר עובד, ומאחר שהעובד לא ביצע אף עבירה מהמנויות בהסכם הרי שהחברה לא הייתה רשאית לפטרו.
בעקבות ניתוח שעבר בליבו, נזקק העובד לטיפול תרופתי אשר מנע ממנו להמשיך ולשמש כטייס.
בהתאם להסכם העבודה שהיה בחברה, עובד שאינו טס משכורתו תהא 40% משכרו של טייס ולכן הופחתה משכורתו של העובד.
אולם בהמשך, החברה לא הסתפקה בהפחתה שנקבעה וביקשה לקצץ את משכורת העובד ב-50% משכר הטייסים וכן הורתה לו להחזיר את רכב החברה המצוי בשימושו. לפי העובד מדובר בהרעת תנאים ובפיטורים מתוך שיקולים זרים תוך הפלייתו ביחס לעמיתיו הטייסים.
מנגד, טוענת החברה כי העובד הוא שהפר את הסכם העבודה מאחר ונהג להיעדר רבות ואף הוזהר על כך ולכן רשאית לפטרו בשל סיבה זאת. זאת ועוד ציינה כי נתקלה בקשיים כלכליים ועלה צורך בקיצוץ משכורות העובדים. העובד התבקש להתאים את משכורתו לשעות בהם עבד בפועל לאור היעדרויותיו הרבות מחמת מצבו הבריאותי.
דיון והכרעה:
ביה"ד קבע כי מהוראות ההסכם בין הצדדים עולה כי כוונתם הייתה להבטיח את גיל פרישת העובדים עד לגיל 65.
טענות החברה לפיהן העובד הוזהר פעמים רבות עקב היעדרויותיו ובהתאם לזאת היא הייתה רשאית לפטרו – נדחו!
לאור כך, נקבע כי לא התקיימו סיבות המצדיקות את פיטורי העובד טרם הגיעו לגיל 65.
בנוסף נקבע כי הפחתת שכר בשיעור של 50% מהווה הרעת תנאים ולכן לא הייתה רשאית החברה לפטר את העובד רק מאחר ולא הסכים להפחתה זו.
נקבע כי החברה לא הוכיחה כי אכן נקלעה לקשיים כלכליים המצדיקים קיצוץ במשכורות העובדים ופעולותיה נגועות בחוסר תום לב מובהק המצדיקות פסיקת פיצויי פיטורים מוגדלים ופיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה לעובד שפוטר בגיל 63 וסיכוייו לחזור למעגל העבודה קלושים.
נפסקו פיצויי פיטורים בסך 204,693 ש"ח, פיצוי בסך 30,000 ש"ח בגין עוגמת נפש והוצאות משפט ושכ"ט עו"ד 20,000 ש"ח.