סירבה לתנאי עבודה חדשים – תקבל פיצויי פיטורים

העובדת הינה עיתונאית שעבדה במשך 6 שנים מביתה, והייתה מגיעה למערכת העיתון אחת לשבוע.

ללא כל התרעה ביקש המעסיק כי תחל להגיע לעבודה מידי יום במשך שש שעות ולבצע את עבודתה במערכת עצמה.

העובדת סירבה לתנאים החדשים שהוצבו לה ועזבה את המקום.

יום לאחר מכן, פנה המעסיק לעובדת וביקש כי תמשיך לעבוד אך לא וויתר על דרישתו כי תגיע לעבודה מידי יום.

העובדת המשיכה בעבודתה אך כאשר לא התייצבה לעבודה הוזמנה לשימוע.

הצדדים הגיעו להבנה במהלך השימוע כי העובדת תחזור לעבודה, אולם משהמשיכה העובדת לא לפקוד את המערכת נשלחה לעובדת הודעה לפיה מאחר ולא התייצבה במשרדים מידי יום, רואים בה כמי שהתפטרה מעבודתה וזאת למרות שהמשיכה לשלוח כתבות לעיתון.

העובדת תבעה את המעסיק בטענה שיש לראות בה כמי שפוטרה בעקבות השינוי הדרסטי בתנאי העסקתה ומכאן שהינה זכאית לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת. בנוסף, טענה כי במהלך העסקתה לא שולמו לה נסיעות ופנסיה לפי החוק.

מנגד, טען המעסיק כי העובדת היא שהתפטרה ולכן אינה זכאית לפיצויי פיטורים וכי את ההודעה המוקדמת העובדת הייתה צריכה לתת מאחר שהיא זאת שעזבה את העבודה.

החלטה

לגבי השימוע נקבע כי מאחר ובמהלך השימוע העובדת הביעה את רצונה להמשיך לעבוד והצדדים הגיעו להסכמה ביניהם לפיה העובדת לא תפוטר והיא המשיכה לעבוד בעיתון, לשימוע אי כל משמעות משפטית.

נקבע כי דרישת המעסיק כי העובדת תגיע לעבודתה כל יום נחשבת להרעת תנאים ולכן העובדת זכאית לפיצויי פיטורים.

העובדת אכן לא נתנה הודעה מוקדמת, אך מאחר ונקבע שמדובר בפיטורים אין לחייבה בהודעה מוקדמת.