בית הדין לעבודה דחה את תביעתו של חוקר פרטי שטען שהתפטר בדין מפוטר ממשרד "ויצמן יער". כך נקבע בתע"א 7399/09 מקרין עפר נ' אשר ויצמן – ד. יער בע"מ.

עובדות המקרה:

עופר מקרין עבד בתור חוקר פרטי במשך תשע-עשרה שנים במשרד ויצמן יער חקירות.

בתחילת עבודתו, נערך הסכם בינו לבין המשרד שבו הוגדר מר מקרין כקבלן עצמאי ובנוסף נקבע כי אין מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד מעביד. בהמשך העסקתו, חתם על הסכם דומה מס' פעמים, אולם בשנת 2009 סרב לחתום על הסכם שגם שם היה מעמדו אמור להיות של קבלן עצמאי והוא טען כי הוא רואה עצמו במעמד של עובד ומבקש לתבוע את זכויותיו.

מקרין שלח למשרד מכתב התפטרות שבו הוא מתפטר בדין מפוטר ודרש לקבל את מלוא זכויותיו כעובד לרבות פיצויי פיטורים. מר מקרין טען כי כאשר סירב לחתום עם המשרד על ההסכם החדש פגעו בכבודו ובשכרו ובנוסף התעלמו מדרישותיו, ולמעשה טען מר מקרין כי אילצו אותו להתפטר, ולכן הגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

בכדי להגיע להחלטתו בחן כבוד השופט דורי ספיביק מס' דברים:

  • האם ניתנה למקרין האפשרות לבחור בין מעמד קבלן עצמאי לבין מעמד של עובד שכיר. בתחילת עבודתו של מקרין בחברה, היה מעמדו של עובד שכיר, ונראה כי אפשרות הבחירה אכן הוענקה למר מקרין והמעבר לקבלן נעשה מבחירה ולא כפייה.
  • מבחן ההשתלבות – עבודתו של מקרין הייתה משולבת לאורך כל הדרך כחלק אינטגראלי בליבת פעילות משרד החקירות.
    המשרד סיפק לו משרד, מחשב, טלפון, מקום חנייה להחנות את רכבו, ציוד משרדי, מתנות לחגים ותשלומים בגין ארוחות צהריים.
    השירות של מקרין היה בעל אופי אישי, הוא לא היה רשאי להעביר את העבודה שקיבל לצדדים שלישיים ובנוסף לא עבד בעבודה נוספת. כמו כן, הועסק מקרין כעובד שכיר וגם כשעבר למעמד של קבלן עצמאי, לא חל כל שינוי מהותי בעבודה עצמה.

לאחר כל המבחנים שערך כבוד השופט, הכיר במעמדו של מקרין כעובד של המשרד ופנה ספיביק להכריע בשאלת זכאותו לתשלום פיצויי הפיטורים למרות שהתפטר ולא פוטר.

  • ספיביק דחה את טענתו של מקרין, וקבע כי תנאי עבודתו החדשים אינם מהווים כלל הרעה מוחשית ולכן כלל לא קמה לו הזכות לפיצויי פיטורים.
  • ספיביק קבע כי מר מקרין התנהג בחוסר תום לב כיוון שבמשרד נהגו בו בצורה יפה והיו מעוניינים לשאת ולתת על תנאי עבודתו ממעברו מקבלן לעובד, אך מר מקרין לא היה מוכן לחתום על החוזה אם לא ישפרו את תנאיו.
  • בנוסף, עוד טען ספיביק כי מר מקרין ניפח את תחשיבי שכרו בניסיון להוכיח שנפגע בתקופה האחרונה אך כבוד השופט דחה את טענתו לכך שהייתה פגיעה בשכרו.

כבוד השופט ספיביק דחה את תביעתו של מר מקרין, וקבע כי מר מקרין החליט להתפטר משיקוליו האישיים אך ביקש לנצל את התפתחות ההלכה המשפטית שהרחיבה את ההכרה בדיעבד ביחסי עובד מעביד במי שהוגדרו מלכתחילה כעצמאיים, על מנת לבנות לעצמו יש מאין זכות לפיצויי פיטורים בדין מפוטר ובנוסף חייב אותו לשלם ליער וייצמן הוצאות שכר טרחה בשיעור של עשרת אלפים שקלים.