עובדים רבים מסיימים עבודה ארוכת שנים במקומות עבודה בטון צורם, בין אם עקב פיטוריהם ובין אם התפטרו מעבודתם מסיבותיהם הם.
לאחר הפיטורים ובימים שלפני סיום העבודה בפועל, עומד העובד בהתלבטות האם לבקש מהמעביד מכתב המלצה, והאם באמת המעביד ייתן לידיו מכתב המלצה יאה או "פרווה"…
ראשית, נציין כי אין למעביד כל חובה חוקית לתת לידיו של עובד מכתב המלצה, וכתיבתו של מכתב זה הינה בשיקול דעתו הבלעדי של המעביד.
ישנם מעבידים הנוטים לסיים את מערכת היחסים עם העובד בצורה חברית ואף שואלים את העובד מה ברצונו שייכתב במכתב ועל מה יש לתת דגש, מאידך, ישנם מעבידים שמתעלמים או שכותבים מכתבים שאינם מביעים שביעות רצון רבה מהעובד, כך שהעובד לא יוכל להשתמש בהם בפועל כהמלצה.
מה עושים?
מומלץ בכל מקרה לסיים כל התקשרות עם כל מעסיק בצורה נעימה ומקצועית, ולבקש מהמעביד אם יוכל לנסח מכתב המלצה שיעיד על העבודה שביצע העובד במסגרתו ויוכל לעזור לו בעתיד.
אם היחסים הסתיימו בצורה חברית, ניתן לשאול את המעסיק אם אפשר לכתוב את פרטיו ומספר הטלפון שלו כממליץ במסגרות אחרות, ייתכן ותצטרכו בעתיד במסגרות שונות ליתן מעבידים קודמים כממליצים באופן אישי ולא דווקא במכתב!
מה חשוב שיהיה במכתב ההמלצה?
התפקיד שביצעתם והתכונות שמהן התרשם המעסיק ביותר – כמו מקצועיות, אחריות, אמינות, עמידה ביעדים, תיעדוף משימות, לויאליות למערכת, עבודת צוות וכד'…
בהצלחה!!!