מהו סיכול חוזה עבודה, ומהן ההשלכות?
לפי סעיף 18 א' לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א – 1970 סיכול חוזה הוא סיום תוקפו, שלא באשמת אחד הצדדים או בנסיבות שלא נחזו מראש ובהן ביצוע החוזה נעשה לבלתי אפשרי, או שהביצוע הופך לשונה מיסודו ממה שהצדדים התכוונו לו.
משנוצר מצב שבו ברור כי שלא באשמתו, אין אחד הצדדים מסוגל עוד לקיים את עיקרי חוזה העבודה – יראו את החוזה כמסוכל.
כלומר ישנם 3 מצבים של סיכול חוזה:
- ביצוע ההתחייבות החוזית הוא בלתי אפשרי מטעמים פיזיים או משפטיים.
- ביצוע ההתחייבות שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים כלומר הביצוע אפשרי אך אינו מעשי.
- חל שיבוש יסודי בתועלת אותה ציפה להפוך צד לחוזה מקבלת ביצוע התחייבותו של הצד השני.
"סיכול חוזה" יכול לפטור את הצד המפר מחובת קיום החוזה ו/או מפיצוי הצד השני לחוזה עקב ההפרה.
הסיכול מתואר כהפרה, אך קיומו מקנה למפר הגנה מפני תביעת אכיפה או פיצויים.
יש לשים לב היטב להבחנה בין סיכול מטרת החוזה לבין מצב של חוסר כדאיות של אחד הצדדים בביצוע העסקה, וחשוב לדעת כי חוסר כדאיות אינו מצדיק הפרת חוזה.
כאשר מתקבלת טענת סיכול, פטור הצד המפר מחובתו לקיים את החוזה. אולם יש להפנות להוראות סעיף 18 ב' לחוק, לפיו גם במקרה של סיכול, ניתן לחייב כל צד לחוזה להשיב לצד השני מה שקיבל על פי החוזה או לשלם לו את שוויו, וכן רשאי בית המשפט לחייב את המפר בשיפוי הנפגע על ההוצאות הסבירות שהוציא ועל ההתחייבויות שהתחייב.