הידעת? יש מיסוי על פסקי דין בעבודה
אם אתה זכאי לפיצוי מפסק דין מהמעביד או מפשרה שנחתמה ואושרה – כדאי לזכור, יש מיסוי על הסכומים.
בפסק דין או בפשרה מפורט כל סכום ובגין איזה סעיף הוא משולם.
לדוגמה: הלנת שכר, פיצויים, ימי מחלה, פגיעה מוניטין, עוגמת נפש וכיוצ"ב.
לפי סעיף הפיצוי שנקבע יחולו אחוזי המיסוי.
קיבלת פסק דין של בית הדין לעבודה שקובע כי המעביד חייב לשלם לך כספים? שים לב- הסכומים חייבים במס!
ישנה חשיבות לגבי המרכיבים בגינם המעביד משלם את הפיצוי, זאת מכיוון שהמיסוי על כל מרכיב נגזר בהתאם למהותו- או לכותרת של התשלום.
כך לשם הדוגמה בלבד –
פיצוי בגין ימי מחלה ממוסה כ"הכנסת עבודה".
פיצוי פגיעה במוניטין עשוי להיחשב כפיצוי הוני ולהיות חייב בשיעור מס של עד 25%.
עוגמת נפש- בד"כ פטור ממס אך ישנה סמכות לרשות ולביה"מ המחוזי להטיל מיסוי על רכיב זה.
הדבר תלוי בגובה הסכום שנקבע כעגמת נפש ובמהות התביעה.
אם אתה עורך הסכם פשרה מול המעביד כדאי ורצוי לזכור כי רכיב עגמת נפש, אם הופיע בתביעה, אינו נושא מס עד 50,000 ש"ח
מה לגבי פיצויים בסעיף "עגמת נפש" –
האם הם פטורים מתשלום מס הכנסה? והאם מס הכנסה מחויב להתייחס לסעיפי פסק הדין כפי שנכתבו בו לצרכי מיסוי?
בפרשת בן אנוש, נקבעו בידי בית המשפט הכללים למיסוי בגין פסק דין שניתן בבית הדין לעבודה לטובת עובד (ע"מ 63585-11-17, ארז בן אנוש נ' פ"ש רמלה) וכך נקבע:
במקרה בו דן בית המשפט אלו היו העובדות הרלבנטיות:
1. התובע עבד כשכיר בחברת מילטל תקשורת בע"מ, והגיש תביעה כנגד החברה בסך 4 מיליון ש"ח .
2. בתביעה היו מספר ראשי נזק, תשלום בונוס, הפסד השתכרות, הפרש פיצויי פיטורין, פיצוי עגמת נפש ועוד.
3. ביה"ד פסק כי המעביד ישלם 420,000 ש"ח כפיצוי על עגמת נפש, סכום זה היה בעצם 12 משכורות של העובד.
4. הצדדים החליטו לתת לביה"ד סמכות לפשרה פי סעיף 79א לחוק – כלומר פסק דין ללא נימוקים.
5. בפסק דין נקבע לשלם 740,000 ש"ח לעובד, מתוכם בגין רכיב "עוגמת נפש" ישולמו 419,000 ש"ח.
5. העובד טען כי הסכום בגין עגמת נפש פטור ממס , ופקיד השומה דרש תשלום מס על תשלום זה.
אז מה בעצם הסוגיה המשפטית המרכזית בדיון?
האם הסכום שקיבל המערער במסגרת פס"ד "בגין עגמת נפש", אכן פטור ממס הכנסה?
דיון והכרעה
1. ראשית, בדיקת כתב התביעה, האם העובד תבע פיצוי על עגמת נפש ובאיזה סכום?- כן, במקרה שלפנינו העובד תבע פיצוי בגובה 12 משכורות בגין "עגמת נפש" .
2. שנית, אילו מסמכים הוגשו לבית המשפט שדן בסוגיית המיסוי? במקרה זה העובד לא הגיש את כתב ההגנה, לא זימן איש מהחברה למתן עדות וגם לא את רו"ח שלו, ולא הוכיח את חלוקת סכומי הפיצוי שנקבעו.
3. שלישית, סמכות בית המשפט להתערב בסוגיית סעיפי וסיווג פיצוי שנפסק- בית המשפט העליון קבע כי יש סמכות להתערב בהקשר של סיווג ההכנסה וומכאן בהחלטה על אופן ושיעור המיסוי של כל סעיף שנפסק.
4. במסגרת הראיות שהביא התובע, נקבע כי רכיב עגמת הנפש לא עלה לדיון בבית הדין לעבודה ולא הוכח כי נגרמה עגמת נפש שכן ביה"ד פסק לפי סעיף 79א ללא נימוקים, ולכן הוחלט כי הפיצוי נרשם תחת סעיף זה בכוונה אחת- להתחמק מתשלום מס.
5. המערער גם כרך את "עוגמת הנפש" עם הליך הפיטורין ועם בונוס שטען שהיה זכאי לו ולא קיבל, והטיעון הזה של המערער (שהיה התובע בבית הדין לעבודה) מעיד על כך כי מדובר בהכנסה שיש להחיל עליה מס.
6. עוד התייחס בית המשפט לעובדה כי גובה תשלום הפיצוי שנפסק בגין "עוגמת נפש" חריג מאד, לעומת כלל הפסיקה ברכיב זה, שכן מדובר בנזק שאינו ממוני. ואפילו במקרים שאכן מוכח כי נגרם נזק כאמור, כגון: "התעמרות,אפליה והתנהלות כוחנית חריגה", הסכומים הנפסקים מסתכמים בכמה אלפי ש"ח ומגיעים עד לעשרות בודדות של אלפי ש"ח, ולא מאות אלפי ש"ח כפי שנפסק לתובע.
8. האופן בו הוגדרו התשלומים בהסכם הפשרה אליו הגיעו הצדדים ואשר קיבל תוקף של פס"ד מראה על רצון להתחמק מתשלום מס.
9. היות ומדובר בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין מכוח סעיף 79א ולא בפסק דין מנומק של ערכאה שיפוטית, קבע בית המשפט המחוזי כי יש להתייחס להחלטה של בית הדין לעבודה – "לכל היותר, כמי שנותן תוקף להסכמת הצדדים".
ההחלטה
ביה"מ המחוזי קבע כי גם רכיב הפיצוי על עגמת נפש בסך 420,000 ש"ח.
כלומר הסך שנקבע בפסק הדין חייב במיסוי והוא אינו מהווה "הכנסה פטורה ממס"
מה זה אומר לגבי תביעות בהן זוכים עובדים בסכומי כסף?
1. פסק הדין מוכיח כי בית המשפט יכול להתערב בסיווג התשלומים בסעיפים של בית הדין לעבודה.
2. פקיד השומה לא חלק כלל על העובדה כי פיצוי בגין "עוגמת נפש" אכן פטור ממס.
פקיד השומה קבע כי סכום זה אינו פטור ממס נוכח התביעה וראשי הנזק שהופיעו בה.
3. עוגמת נפש עלולה להיגרם מ"התעמרות, אפליה והתנהלות כוחנית חריגה", אולם "יש להוכיח כי הסכומים אמיתיים"
צריך גם להוכיח כי סכומים אלו אינם כרוכים ב"הכנסה חייבת"".
במקרה שלפנינו לאור חלוקת הסכומים נראה כי הסכום אינו ממש "עגמת נפש",שכן הוא גבוה מאד.
4. אז מה עושים? כדאי להיעזר בשירותי עו"ד שימצה את זכויותיכם בהסכם פשרה ראוי והפחתת המיסוי.
לפני חתימת הסכם פשרה יש לבדוק היטב את סעיפי התביעה ולראות איזה סכום הגיוני וראוי להיכנס תחת "עגמת נפש" כדי שאכן יהיה פטור ממס
ככל שיש תקבולים גדולים מפסק דין כדי לפנות טרם תשלום פסק הדין ליועץ מס שיפעל מול רשויות המס שכן יש תשלומים שניתנים לפריסה או לזיכוי על חשבון העבר או עתידית