מה הן הזכויות של הורים מאמצים?

זכויות להורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה

התיקון לחוק עבודת נשים (תיקון מס' 48) התשע"א 2011 (להלן – התיקון לחוק), מחיל חלק מן הזכויות וההגנות הקבועות בחוק עבודת נשים, התשי"ד 1954 (להלן – החוק) על עובדת או עובד שהינם הורה מאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחה אומנה, תוך שינוי והתאמת החוק. להלן עיקרי התיקון לחוק.

הגדרות:

• הורה מאמץ – עובד או עובדת אשר מקבלים לביתם ילד למטרת אימוץ, שגילו אינו עולה על עשר, לפי הוראות חוק אימוץ.
• אם נושאת – אישה אשר נושאת הריון עבור ההורים המיועדים.
• הורה מיועד – עובדת או עובד המקבלים למשמורתם ילד, כהורים מיועדים, לפי הוראות סעיף 10 לחוק הסכמים לנשיאת עוברים.
• הורה במשפחת אומנה – עובדת או עובד שהם הורים במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך לשמש כמשפחת אומנה, המקבלים לביתם ילד שגילו אינו עולה על עשר, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים.

תחולת הוראות החוק על הורה מאמץ , הורה מיועד והורה במשפחת אומנה

עפ"י התיקון לחוק ההוראות שלהלן יחולו על הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות בסעיפים 9 ד עד 9 ו' לחוק, כל עוד לא הופסק הליך האימוץ או האומנה או הריונה של האם הנושאת, לפי העניין.

1. סעיפים 6(א) עד 6(ד) לחוק – הזכות לחופשת לידה והזכות להאריך את חופשת הלידה במקרה של לידת יותר מילד אחד וכן הזכות להאריך או לפצל את חופשת הלידה במקרה של אשפוז הילד לתקופה העולה על שבועיים.
2. סעיף 6(ט) לחוק – היעדרות מעבודה לרגל חופשת לידה לא תפגע בזכויות התלויות בוותק.
3. סעיף 7(ג)(3) לחוק – הזכות להיעדר מהעבודה שעה אחת ביום לאחר תום חופשת לידה, במשך ארבעה חודשים.
4. סעיף 7(ד) לחוק- הפרשות לקופת גמל בחופשת לידה.
5. סעיף 7(א) לחוק- הפרשות לקופת גמל בחופשת לידה.
6. סעיף 8 לחוק – איסור העבדה בחופשת לידה.
7. סעיפים 9(א) עד 9(ג) ו – 9(ז) לחוק – הגבלת פיטורים בהריון, בחופשת לידה, בתום חופשת הלידה במקרים מסוימים, בחופשה ללא תשלום לאחר חופשת לידה, ובתום תקופות אלה.
8. סעיף (9)א לחוק-איסור פגיעה בהיקף המשרה או בהכנסה במהלך התקופות האמורות בסעיף 9 לחוק.
9. סעיף 9(ב) לחוק – תחילת תוקף היתר לגבי עובדת בהריון.

הוראות הסעיפים המנויים יחולו כאשר ישנם שני הורים מאמצים, מיועדים או הורים במשפחת אומנה רק על אחד מבני הזוג לפי בחירתם, אולם כאשר מדובר באחד מהסעיפים הנ"ל סעיף 6 לחוק והזכות להיעדרות ע"פ סעיף 7(ג)(3) לחוק וסעיף 7(ד) לחוק, אם במידה אחד מבני הזוג נעדר למשך תקופה קצרה מהאמור רשאי בן הזוג ע"פ סעיפים אלה להיעדר מהעבודה למשך יתרת התקופה אשר נותרה.

במידה ומדובר במקרה שבן הזוג של ההורה המאמץ, הורה מיועד או הורה במשפחת אומנה הינו עצמאי, יחולו הוראות הסעיפים המנויים כאשר בן זוגו שהוא עובד עצמאי לא נעדר מעבודתו בשל הליך אימוץ או האומנה או בשל הריונה של האם הנושאת או לצורך הטיפול בילד.

שינויים והתאמות בתחולת הוראות החוק על הורה מאמץ

הגדרות:

הודעה על כוונה לאמץ- הודעה מאת עובד סוציאלי לעובד או עובדת לפי חוק האימוץ לפיה אמורים לקבל לביתם ילד למטרת אימוץ לפי המועד אשר נקבע בהודעה. לגבי אימוץ בין ארצי – הודעה בנוגע מהעמותה המוכרת בנוגע למציאת ילד המתאים לאימוץ במדינת חוץ.

יום קבלת ילד לביתו של הורה מאמץ – יום מסירת הילד להורה המאמץ, באמצעות עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ בהתאם להוראות סעיף 12 לחוק אימוץ ילדים או באמצעות עמותה מוכרת בהתאם להוראות סעיף 28(טז) לחוק אימוץ ילדים.

שינויים והתאמות:

1. יום הלידה – היום בו קיבל ההורה המאמץ את הילד לביתו.
2. מועד תחילתה של חופשת הלידה הוא ביום קבלת הילד לביתו של ההורה המאמץ.
3. באישור מעמותה בכתב רשאי הורה מאמץ להיעדר מעבודתו לצורך נסיעות למדינת חוץ כאשר המטרה היא אימוץ בין ארצי. תקופות ההיעדרות מהעבודה לפי סעיף זה יהיו בהתאם לאמור בכל אחד מהאישורים האמורים, כמו כן, תקופת ההיעדרות המצטברת לא תעלה על 45 ימים לאותו הליך אימוץ. לא יהיה תוקף לזכאות זו, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה, בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים. דינה של היעדרות של ההורה המאמץ לפי הנ"ל כדין חופשה ללא תשלום וזמן היעדרו לא יבוא במניין לגבי הזכויות התלויות בוותק. נעשה הליך האימוץ הבין ארצי בידי שני בני הזוג, יהיו שניהם זכאים להיעדרות מעבודה לפי סעיף זה, ובתקופת ההיעדרות לפי סעיף זה יחולו על שניהם הוראות סעיפים 9(א) עד 9(ב)1 לחוק (איסור פיטורי עובדת בהריון אלא בהיתר) 9(א) לחוק (איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה) ו- 9(ב) לחוק (תחילת תוקף היתר לגבי עובדת בהריון) החלות על עובדת שהיא בהריון.
4. חובת המעביד לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור בסעיף 7(א)(א)לחוק, תחול לעניין הורה מאמץ הזכאי לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי – התשנ"ה 1995 (להלן- חוק הביטוח לאומי), חשוב שיתקיימו בינו לבין מעבידו יחסי עובד מעביד במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד.
5. הוראות סעיפים 9(א) עד 9(ב1), 9(א) ו- 9(ב) לחוק החלות על עובדת שהיא בהריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת עובד סוציאלי לפי חוק האימוץ או מאת עמותה מוכרת כאמור בהגדרה "הודעה על כוונה לאמץ", לפי המוקדם. על אף הוראות פסקת משנה (א) בסעיף זה, אישרה הרשות המרכזית כהגדרתה בסעיף 28(ב) לחוק אימוץ ילדים כי על פי הנתונים שהובאו לפניה, העובדת או העובד שמסרו הודעה על כוונה לאמץ נמצאים בשלבים מתקדמים של הליך אימוץ בין ארצי של ילד מסוים אשר נמצא בעבורם במדינת חוץ וכי השלמת ההליכים מתעכבת בשל גורמים שאינם תלויים בעובדת או בעובד או בעמותה המוכרת שבאמצעותה מתבצע הליך האימוץ, יחולו הוראות הסעיפים המנויים לעיל על העובדת או העובד, עד ליום קבלת הילד לביתם. לא יהיה תוקף לזכאות כאמור, אלא אם כן העובדת או העובד הודיעו על מימושה בדרך, במועד ולמי שקבע שר התעשייה המסחר והתעסוקה בהתייעצות עם שר הרווחה והשירותים החברתיים.
6. הגבלת הפיטורים בסעיף 9(ג) לחוק לא תחול על היעדרות לפי סעיפים 7(ג)(2) או 7(ג2) או 7(ג)(ג1) או 7(ד1).

שינויים והתאמות בתחולת הוראות החוק על הורה מיועד

הגדרות:

הודעה על הריונה של אם נושאת – הודעת עובדת או עובד על כך שהאם הנושאת שעמה חתמו על הסכם לנשיאת עוברים, היא בהריון.

יום קבלת ילד למשמורת ההורה המיועד – יום מסירת הילד, ע"י האם הנושאת, למשמורת ההורה המיועד, בהתאם להוראות סעיף 10(ג) לחוק הסכמים לנשיאת עוברים.

שינויים והתאמות:

1. יום הלידה ייחשב כיום שבו נולד הילד.
2. מועד תחילתה של חופשת הלידה הוא ביום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד.
3. חובת המעביד לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור בסעיף 7א(א) לחוק, תחול לעניין הורה מיועד הזכאי לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי, אם ההורה המיועד עבד אצל המעביד שישה חודשים לפחות בתכוף לפני תחילת הריונה של האם הנושאת והתקיימו בין ההורה המיועד לבין מעבידו יחסי עובד ומעביד במשך כל תקופת הריונה של האם הנושאת.
4. הוראות סעיפים 9(א) עד 9(ב1), 9א ו- 9ב לחוק, החלות על עובדת שהיא בהריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על הריונה של האם הנושאת ממועד מסירת ההודעה כאמור עד ליום קבלת הילד למשמורת ההורה המיועד.
5. הגבלת הפיטורים בסעיף 9(ג) לחוק לא תחול על היעדרות לפי סעיפים 7(ג)(2) או 7(ג2)או 7(ג)(1ג) או 7(ד1) לחוק.

שינויים והתאמות בתחולת הוראות החוק על הורה במשפחת אומנה

הגדרות:

הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה- הודעת עובדת או עובד, על כך שקיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך ולפיה העובדת או העובד עתידים לקבל לביתם ילד, למטרת אומנה, לתקופה העולה על שישה חודשים, במועד שנקבע באותה הודעה.

יום קבלת ילד לביתו של הורה במשפחת אומנה – יום מסירת הילד להורה במשפחת אומנה, באמצעות הגורם שהוסמך לכך בידי שר הרווחה והשירותים החברתיים או בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך.

שינויים והתאמות:

ההוראות לפי הסעיפים המנויים לעיל יחולו על הורה במשפחת אומנה, בשינויים המחויבים וכן בשינויים ובהתאמות המפורטים להלן, ובלבד שחלפה שנה לפחות מתום חופשת לידה קודמת או מתום תקופת היעדרות קודמת מעבודה לפי סעיף 7 (ד) לחוק, לפי המאוחר, של ההורה במשפחת אומנה או של בן זוגו שהוא הורה באותה משפחת אומנה.

1. יום הלידה ייחשב כיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה.
2. מועד תחילתה של חופשת הלידה ביום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה, חופשת הלידה של הורה במשפחת אומנה אשר קיבל לביתו ילד שמלאו לו שלוש שנים לפחות היא ארבעה שבועות מיום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפחת אומנה.
3. חובת המעביד לשלם תשלומים לקופת גמל בעד התקופה שבעדה שולמו דמי לידה, כאמור בסעיף 7א(א) לחוק, תחול לעניין הורה במשפחת אומנה הזכאי לדמי לידה לפי חוק הביטוח הלאומי, אם התקיימו בינו לבין מעבידו יחסי עובד ומעביד במשך חמישה עשר חודשים לפחות לפני יום קבלת הילד לביתו של ההורה במשפת אומנה.
4. הוראות סעיפים 9(א) עד 9 (ב1), 9א ו- 9ב לחוק, החלים על עובדת שהיא בהריון, יחולו על עובדת או עובד שמסרו הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה ממועד מסירת ההודעה כאמור עד יום קבלת הילד לביתם או עד תום תשעה חודשים מהמועד שבו קיבלו הודעה מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך כאמור בהגדרה "הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה", לפי המוקדם.

הודעה על הפסקת הליך אימוץ או אומנה או על הפסקת הריון של אם נושאת

עובדת או עובד יודיעו למעבידם על כל אחד מאלה, לפי העניין, סמוך למועד התרחשותו:

1. הפסקת הליך אימוץ שלגביו מסרו העובדת או העובד למעביד הודעה על כוונה לאמץ כהגדרתה לעיל, ולעניין אימוץ בין ארצי – הפסקת הליך אימוץ באמצעות העמותה המוכרת שממנה קיבלו העובדת או העובד הודעה כאמור בסיפה של ההגדרה האמורה.
2. הפסקת הריונה של אם נושאת שלגביו מסרו העובדת או העובד למעביד הודעה על הריונה של אם נושאת כהגדרתה לעיל.
3. הפסקת אומנה שלגביה מסרו העובדת או העובד למעביד הודעה על כוונה לשמש הורה במשפחת אומנה כהגדרתה לעיל.

עונשין

התיקון לחוק הוסיף לסעיף 14 לחוק עבודת נשים הוראות עונשיות במקרה של הפרת סעיפים שהורחבו על הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה.

דמי לידה

חוק הביטוח הלאומי קובע בסעיפים 57 ו- 57א' את זכותם של הורה מאמץ והורה מיועד לדמי לידה. התיקון לחוק הוסיף את זכותו של הורה במשפחת אומנה לדמי לידה, בתנאים הקבועים בסעיף 57 ב לחוק הביטוח הלאומי.

התפטרות הורה מאמץ, הורה מיועד והורה במשפחת אומנה

התיקון לחוק הוסיף לסעיף7(א) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג 1963, את זכותה של עובדת לפיצויי פיטורים במקרה שהתקיים לגביה אחד מאלה:

1. קיבלה לאימוץ ילד שטרם מלאו לו 13 שנים והודיעה על כך למעבידה, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלתו לאימוץ התפטרה כדי לטפל בו.
2. קיבלה למשמורתה, כהורה מיועד לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים, התשנ"ו 1996, ילד ובתוך תשעה חודשים מיום קבלת הילד כאמור התפטרה כדי לטפל בו.
3. קיבלה לביתה, למטרת אומנה, כהורה במשפחה שאושרה בידי מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסכימו לכך לשמש כמשפחת אומנה, ילד שגילו אינו עולה על עשר, ובתוך תשעה חודשים מיום קבלת הילד כאמור התפטרה כדי לטפל בו, ובלבד שניתן אישור מאת מי ששר הרווחה והשירותים החברתיים הסמיכו לכך כי ההתפטרות נדרשה מטעמים של טובת הילד.

הוראות אלה יחולו גם על עובד, אם נתקיים בו אחד מאלה:

1. בת זוגו של העובד עבדה במשך ששה חודשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום התפטרותו, לעניין זה יראו כעבודה גם תקופת הפסקה בעבודה אם נמשכים יחסי עובד מעביד.
2. הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית, או בטיפולו הבלעדי מחמת נכות או מחלה של בת זוגו.
3. בת זוגו של העובד הייתה עובדת עצמאית במשך שנים עשר חודשים רצופים לפחות בסמוך לפני יום הלידה או בסמוך לפני קבלת הילד לאימוץ, למשמורת או לאומנה, לפי העניין, ולא הפסיקה את עיסוקה לצורך טיפול בילד.

התפטר אחד מבני הזוג כאמור לעיל, לא יחולו הוראות אלה על בן הזוג השני.