בית הדין הארצי לעבודה קבע – כי לא יבוצעו השבה או קיזוז כלשהו מסכומים שנפסקו לזכותו של תובע בשל הכרה בדיעבד ביחסי עובד מעביד, אלא במקרים חריגים.
בעניין ע"ע 570/07 פיליפ טיברמן נ' מקורות חב' מים בע"מ – ניתן לאחרונה פסק דינו של בית הדין הארצי אשר קובע באילו נסיבות ניתן לבצע השבה או קיזוז מסכומים שנפסקו לזכותו של התובע.
עובדות המקרה:
העובד הועסק בחברת מקורות, בתקופה הראשונה לעבודתו (בין השנים 1971-1980) הוגדר "עצמאי", ובתקופה השנייה (בין השנים 1980-2003) הוגדר "עובד".
בשנת 2004, הגיש העובד תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בהכרה ביחסי עובד מעביד בינו לבין מקורות בגין התקופה הראשונה, ולקבלת הפרשי פנסיה ולחלופין הפרשי פיצויי פיטורים, הפרשי מענק פרישה, מענק יובל, והפרשי דמי חופשה שנתית.
מקורות הגישה כתב תביעה שכנגד להשבת הסכומים אשר שולמו לעובד ביתר, ככל שתתקבל טענתו להכרה ביחסי עובד מעביד.
החלטות בית הדין האזורי:
בית הדין האזורי לעבודה קבע, כי בתקופה הראשונה התקיימו יחסי עובד ומעביד ולפיכך זכאי העובד לפיצויי פיטורים בסכום כולל של 141,759 ש"ח ולמענק יובל 65,506 ש"ח. בית הדין קיבל את עמדת מקורות בתביעה שכנגד, לפיה שולמו לעובד סכומים גבוהים ביתר, אשר נבעו ממעמדו כקבלן עצמאי. עם זאת, נקבע כי בנסיבות המקרה, אין מקום לחייב את העובד להשיב בפועל את מלוא הכספים שקיבל ביתר, אלא להגבילם לכדי קיזוז הסכומים שנפסקו לזכותו.
לאור תוצאות פסק הדין, נקבע כי העובד אינו זכאי לפיצוי נוסף ממקורות וכי כל צד יישא בהוצאותיו בהליך.
מכאן, הערעורים לבית הדין הארצי.
השאלה העיקרית שעמדה בפני בית הדין הארצי לעבודה הייתה מתי יש להכיר ביחסי עובד מעביד בין מבצע עבודה שהוגדר כקבלן בחוזה עבודה, וככל שהוכרו יחסי עבודה, והאם ובאילו נסיבות תתקבל השבה ו/או טענת קיזוז שהוגשה ע"י החברה המעסיקה.
החלטות בית הדין הארצי
בית הדין הארצי לעבודה פסק:
- בדין נקבע, כי היו יחסי עובד מעביד בתקופה הראשונה ולפיכך, זכאי העובד לתשלום פיצויי פיטורים ומענק יובל בסך כולל של 207,765 ש"ח.
- בפסיקה נקבע, כי אין לבצע השבה או קיזוז, זאת בכפוף למקרים חריגים, כאשר התשלום ששולם בפועל היה גבוה באופן ניכר מזה שמבצע העבודה היה מקבל כעובד, ובנוסף הוסכם בין הצדדים, כי אם יוכר בדיעבד כעובד תעשה השבה (סעיף גדרון), או העובד הוא שדרש שמעמדו יהיה כשל עצמאי.
- ההפרש בין התשלומים ששולמו לעובד בתקופה הראשונה לבין שכרו של העובד במעמד מקביל היה כ – 40% בגין כל חודש. למרות הפרש זה, אין מקום להשבה או קיזוז, כי לא התקיים אחד מהתנאים הנוספים שנקבעו בהלכה הפסוקה – לא נמצא בהסכמים בין העובד לבין מקורות סעיף כמקביל לסעיף גדרון.
הסיבה לקביעת מעמדו של העובד כקבלן עצמאי הייתה בהעדרם של תקנים פנויים במקורות, זה מלמד שמקורות היא שחתרה להעסקה על דרך קבלנית. עוד יצוין כי בהתנהגותו של העובד לא נמצא חוסר תום לב המצדיק שקילה בחיוב של קיזוז. - אין פער ניכר בין עלות התשלומים שקיבל העובד כעצמאי מזה שהיה מקבל כעובד.
- נוסף על כך, יש להדגיש שיקולי היגיון וצדק.
קבלת ערעורה של מקורות להשבת מלוא הסכומים ששילמו לכאורה ביתר במסגרת חוזה הקבלנות, תביא לתוצאה לפיה על העובד להשיב למקורות למעלה מ – 600,000 ש"ח.
תוצאה זו אינה סבירה או רצויה ותחושת הצדק לא תסבול אותה.
ערעורו של העובד התקבל חלקית וערעורה של חב' מקורות נדחה ברוב דעות, לא יבוצעו השבה או קיזוז כלשהו מהסכומים שנפסקו לזכותו של העובד ע"י בית הדין האזורי בשל ההכרה ביחסי עובד מעביד.
מקורות חויבה לשלם לעובד שכ"ט והוצאות משפט בסך 10,000 ש"ח בתוספת מע"מ עבור הדיונים בשתי הערכאות, וזאת במקום הסכום שנפסק נגדו בבית הדין האזורי.