הרופא קבע "מנוחה בבית" – הביטוח הלאומי קבע שזו לא שמירת הריון

  • הביטוח הלאומי דחה תביעה לגמלת שמירת הריון

    הסיבה לדחיית התביעה לגמלת שמירת הריון- "מנוחה בבית" בהוראת רופא אינה שווה לשמירת הריון

    בית הדין לעבודה חשב אחרת וחייב את ביטוח לאומי בתשלומים!

    בית הדין הכריע – האשה זכאית לקבלת גמלת שמרת הריון

אשה תבעה את המוסד לביטוח לאומי על החלטתו שלא לשלם לה גמלת שמירת הריון.

הביטוח הלאומי טוען שהרופא הורה על "מנוחה בבית" וזוהי אינה שמירת הריון.

  • המוסד הלאומי קיבל החלטה לדחות את תביעתך לגמלת שמירת הריון?

    ערעור על החלטת המוסד לביטוח לאומי תוגש לבית הדין לעבודה תוך 12 חודשים מיום קבלת ההחלטה

העובדות:

התובעת עובדת כמנהלת משרד במפעל נכנסה להריון בשנת 2016 .

במהלך הריונה החלה להתלונן על כאבים עזים בבטן ובגב והסתבר כי היא סובלת מבקע טבורי.

בהמשך לתלונות החלה התובעת לבצע סדרת בדיקות ושהתה בימי מחלה בהוראת הרופא המטפל.

הביטוח הלאומי שילם לעובדת גמלת שמירת הריון מחודש ספטמבר ועד הלידה.

הביטוח הלאומי סירב לשלם לעובדת את הגמלה עבור חודשים יולי ואוגוסט.

למה לא שילמו? הביטוח הלאומי טוען כי בחודשים אלו האשה "נחה בבית" ולא היתה ב"שמירת הריון".

מומחה רפואי מונה על ידי בית הדין והסביר כי אצל אישה עם בקע טבורי, יופיעו כאבים ויהיו בעלי "אופי קשה".

הרופא טען כי הכאבים יחמירו בתנוחות או פעילויות , עד כדי כך שעבודות שונות לא ניתן לבצע כלל.

המומחה קבע  כי אם התובעת היתה ממשיכה בעבודתה סביר להניח כי היתה החמרה במצבה .

המומחה קבע כי יש סיכון בהמשך עבודה במצב זה.

המסקנה של המומחה היתה כי מנוחה בבית בהריון היא בעצם שמירת הריון.

המומחה קבע כי "המלצת הסמכות הרפואית כלומר הרופאים הכירורגים ורופאי הנשים ל'שמירת הריון' היתה סבירה מבחינה רפואית".

עמדת הביטוח הלאומי – ההמלצה של הרופא המטפל על מנוחה בבית אינה שמירת הריון כהגדרת החוק.

הביטוח הלאומי טען כי שמירת הריון הוא מצב שבו האישה זקוקה להימנע מעבודה עקב מצב רפואי הנובע מהריון ומסכן אותה.

והמומהח לא קבע זאת.

הביטוח הלאומי טען כי המומחה קבע שהתובעת זקוקה למנוחה ולא פירט סכנה ולכן זו לא שמירת הריון.

ההחלטה:

בית הדין קבע כי עמדת המומחה הרפואי שמונה על ידי בית הדין אמיתית והגיונית וכי יש לקבלה.

עוד נפסק כי עמדת המוסד לביטוח לאומי קטנונית ונוטה לפרשנות דווקנית כנגד העובדת.

  • השופטים קבעו :

    "אנו סבורים כי אין לייחס למומחה חוסר הבנה באשר למשמעות של שמירת היריון כנטען על ידי הנתבע וזאת כעולה ממכלול חוות דעתו, גם אם המומחה משתמש במונח 'מנוחה' הרי שברור שכוונתו היא לאותה מנוחה במסגרת שמירת ההיריון".

בית הדין קבע כי חוות דעת מומחה של בית הדין שמעיד ונחקר היא אמיתית ואמינה ואין סיבה שלא לאמץ אותה.

התביעה התקבלה- המוסד לביטוח לאומי ישלם גמלת שמירת הריון לתובעת עבור חודשים יולי ואוגסט.

המוסד לביטוח לאומי ישלם הוצאות משפט לתובעת בסך 3,500 שקל.