אפלייה בעבודה – עדיין כאן בשנת 2022
אפליה בעבודה היא ללא ספק אחד הסממנים לחברה לא מתוקנת.
עובדים מדווחים על אפליה בעבודה מסיבות וגורמים שונים, וככל שגדלה הפתיחות החברתית כך מתרבות סיבות האפליה.
במדינת ישראל חל איסור אפליה גורף בעבודה החל משלבי פרסום הודעת הדרושים ועד כמובן פיטורי העובד וסיום העבודה.
שוויון זכויות ואיסור אפליה בעבודה
אפליה בעבודה – דגשים ועקרונות:
- הסיבות הקבועות בחוק עצמו
- סיבות אסורות לאפליה לפי הפסיקה: פרופיל צבאי, עובד שתבע את זכויותיו בעבודה או מי שסייע לו, צבע עור, מבטא, עישון,
- הרשימה אינה רשימה סגורה ובית הדין דן בכל מקרה לגופו ומחליט האם הסיבה אכן מהווה אפליה בעבודה.
- החוק חל על מקומות עבודה בהם יש לפחות 6 עובדים, אולם הפסיקה קבעה כי עקרון השוויון חל ממילא על כל אדם במדינת ישראל מכוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
- ישנם חוקים נוספים העוסקים ספציפית במצבי אפליה מיוחדים כמו חוק עבודת נשים, חוק שכר שווה לעובד ולעובדת ואחרים.
הסיבות האסורות לאפליה בחוק שוויון הזדמנויות בעבודה:
דת, מין, נטייה מינית,
גזע, גיל, מעמד אישי,
הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ גופית, הורות,
לאום, ארץ מוצא, מקום מגורים,
השקפה, חברות במפלגה ושירות מילואים.
אז מה עושים במקרה של אפליה בעבודה?
מדינת ישראל על חוקיה מנסה לקדם שוויון ואוסרת אפליה במקומות עבודה.
בשנים האחרונות ניתן לראות תביעות רבות בעילת אפליה בעבודה.
חשוב לציין- פסיקות בתי הדין ברחבי הארץ מחמירות עם כל מעביד הנוהג באפליה.
אם אתה חושב שנהגו כלפיך באפליה, נתקלת במודעת דרושים מפלה לרעה,
פיטרו אותך על רקע שאינו מקצועי אלא נוגע בהיבטים אישיים מפלים
כדאי ורצוי לבמצבים אלו לפנות אלינו לקבלת ייעוץ מקצועי.